פסק דין
התובעת, חברה להשכרת כלי רכב, הינה בעלת מוסך בו מבוצעים טיפולים ותיקונים בצי כלי הרכב שבבעלותה. התובעת היתה בקשר חוזי עם הנתבע 2, שהינו בעל פנצ'ריה, ולפיו ביצע הנתבע 2 בעצמו או באמצעות עובדיו תיקוני צמיגים והחלפת צמיגים ברכבי התובעת.
אין מחלוקת, כי במועד הרלוונטי לכתב התביעה הגיע הנתבע 1, שהינו עובד הנתבע 2, למוסך התובעת ונטל משם רכב שהיה צורך להחליף את צמיגיו. זמן מה לאחר שלקח את הרכב, ארעה תאונת דרכים בעת שהנתבע 1 נהג ברכב, כאשר פגע מאחור ברכב שנסע לפניו. הנתבע 1 הודה כי הוא האשם בתאונה.
המחלוקת הראשונה בין הצדדים בתיק זה היא האם ארעה התאונה בעת שהנתבע 1 היה בדרך ממוסך התובעת אל הפנצ'ריה לצורך החלפת צמיגי המכונית, או שסטה מהדרך ללא הרשאת התובעת לצורך נסיעה אחרת.
המחלוקת השניה היא, באם ייקבע כי סטה מהדרך וביצע נסיעה אחרת ללא הרשאת התובעת, האם היתה זו נסיעה פרטית על דעת עצמו וללא הרשאת מעסיקו, הנתבע 2, או נסיעה במסגרת עבודתו אצל הנתבע 2 אליה נשלח ע"י מעסיקו או מי מטעמו.
לאחר ששמעתי עדויות מנהל מוסך התובעת ושני הנתבעים ובחנתי מסמכים שהוצגו בפני, לרבות מפת העיר פ"ת וההודעה שמסר הנתבע 2 לתובעת לגבי נסיבות התאונה, אני קובעת כדלקמן:
בשאלה הראשונה, אני דוחה את גרסת הנתבע 1 לפיה נסע ממוסך התובעת ישירות לפנצ'ריה של הנתבע 2. מוסכים אלה נמצאים שניהם באותו רחוב בקרית אריה, במרחק כחצי ק"מ ביניהם, ואילו צומת דרך אם המושבות – רח' זבולון המר, נמצא במרחק של מספר ק"מ משניהם. הנתבע 1 עבד בפנצ'ריה מספר חודשים לפני האירוע ולא היתה זו נסיעתו הראשונה למוסך התובעת, וגם בהנחה שהרחוב הוא חד סטרי והיה עליו לבצע עיקוף מסויים, לא סביר כלל שהרחיק לכת עד צומת אם המושבות – זבולון המר כדי להגיע לפנצ'ריה. בנוסף, מהימנה עלי גרסת מנהל מוסך התובעת, לפיה כאשר שאל את הנתבע 1 לאחר שהודיע לו על התאונה, מה עשה באזור אם המושבות, השיב הלה כי "שלחו אותו". אמירה זו אושרה ע"י הנתבע 1 עצמו בחקירתו הנגדית, והגם שניסה לתת לה פירוש מופרך, כאילו נשלח ממוסך התובעת לפנצ'ריה, עצם האמירה אושר על ידו ומחזק את עדות מנהל מוסך התובעת בנקודה זו.
לפיכך אני קובעת כי התאונה ארעה בעת שהנתבע 1 ביצע נסיעה החורגת מהרשאת התובעת, שהיתה הסעת הרכב לפנצ'ריה בלבד.
בשאלה השניה, העיד הנתבע 2 כי מעולם לא הרשה לעובדיו לנהוג ברכבים של לקוחות, וכי נוהל העבודה מול התובעת היה כי הצמיגים מוחלפים במוסך התובעת בלבד ולצורך כך היה עובד הנתבע 2 מגיע עם צמיגים למוסך התובעת ומבצע שם את ההחלפה. מנגד העיד מנהל מוסך התובעת כי היו שתי אפשרויות שבהן פעלו הצדדים דרך קבע, אחת כפי שתאר הנתבע 2, בה פעלו כאשר הרכב היה עדיין בטיפול במוסך, והשניה שבה נקטו כאשר הרכב כבר סיים את הטיפול במוסך, והיא שעובד הנתבע 2 היה לוקח את הרכב מהמוסך אל הפנצ'ריה ומחליף שם את הצמיגים. גרסת מנהל מוסך התובעת היתה מהימנה עלי יותר מגרסת הנתבע 2, מאחר שאושרה ע"י הנתבע 1 ועולה בקנה אחד עם העובדות שאינן במחלוקת. נוסף על כך, עומדת לחובת הנתבע 2 הימנעותו מלזמן לעדות את בנו, העובד עמו דרך קבע בפנצ'ריה ואשר היה מי ששלח את הנתבע 1 לקחת את הרכב ממוסך התובעת באותו יום, מאחר שהנתבע 2 היה בחו"ל.
לפיכך אני קובעת כי לקיחת הרכב מלכתחילה היתה בידיעת ובהוראת הנתבע 2, באמצעות בנו, כחלק מנוהל העבודה השוטף בין הצדדים.
אשר לסטיה מהדרך, לא הובאו בפני בית המשפט עדויות ישירות בדבר מטרת הנסיעה החורגת, שכן הנתבע 1 הכחיש את החריגה וטען כי נסע ישירות לפנצ'ריה – גרסה שנדחתה כבלתי מהימנה לאור תוואי הנסיעה. עם זאת, עומדת בפני עדותו המהימנה של מנהל מוסך התובעת, לפיה בהזדמנות הראשונה לאחר התאונה אמרתו של הנתבע 1, לאחר שחזר כבר לפנצ'ריה ולאחר מכן דיווח לתובעת על התאונה, היתה כי הגיע לצומת אם המושבות מאחר ששלחו אותו, משמע – נסיעה בהרשאת והוראת המעסיק. כאמור, הנתבע 1 אישר אמירה זו, הגם שניסה לתרץ אותה בהסבר המופרך כי התכוון ש"שלחו אותו מהמוסך לפנצ'ריה".
לפיכך נוטה מאזן ההסתברויות לכך שהנסיעה בוצעה במסגרת עבודתו של הנתבע 1 אצל הנתבע 2. גם בנקודה זו עומדת לחובת הנתבע 2 העובדה כי לא זימן את בנו, שהוא מי ששלח את הנתבע 1 לבצע את הנסיעה ונכח בפנצ'ריה בעת שהגיע אחרי התאונה, ולפיכך הינו העד הרלוונטי מטעמו. בנוסף, אין מחלוקת כי הנתבע 1 השאיר את הטנדר של הפנצ'ריה במוסך התובעת ועל כן לא סביר כי התכוון לנסוע לבית אביו בכפר קאסם באמצע יום העבודה ללא ידיעת בנו של הנתבע 2, כפי שטען ב"כ הנתבע 2.
על כן אני סבורה כי במאזן ההסתברויות נוטה הכף לעבר המסקנה שהנתבע 1 נשלח למשימה כלשהי במסגרת עבודתו ע"י בנו של הנתבע 2, תוך חריגה מהרשאת התובעת לגבי הנסיעה ברכב ישירות מהמוסך לפנצ'ריה. לפיכך חייב הנתבע 2 באחריות מעביד לנזק שגרם הנתבע 1.
לפיכך אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת את סכום הנזק בהתאם לחשבונית התיקון שהוצגה, בסך 16,212 ש"ח. כמו כן אגרת משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח.
ביחסים בין הנתבעים לבין עצמם, אני מחלקת את האחריות בחלקים שווים ביניהם, מאחר שהנתבע 1 הוא הגורם הישיר לתאונה, והנתבע 2 ע"י בנו אחראי לכך שבוצעה נסיעה החורגת מהרשאת התובעת.
ניתן היום, ח' שבט תשע"ב, 01 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.