קשר ליס א-קאר ואח' נ' הררי ואח'

ותביעה נגדית של

התובע הנגד נוריאל הררי

נגד

הנתבעת הנגדית קשר רנט א קאר בע"מ

פסק דין

ביום 17/2/08 אירעה תאונת דרכים בה היו מעורבים , מונית נהוגה בידי הנתבע ורכב בבעלות התובעת.

על פי כתב התביעה שהוגש ע"י התובעת, בעת נסעו שני הרכבים ברחוב יהודה הלוי בתל אביב , עקפה המונית של הנתבע אופנוע , סטתה לנתיב נסיעת רכב התובעת ופגעה בה .

הנתבע הגיש כתב הגנה , ובו דחה את טענות התובעת בעניין אחריותו לתאונה וטען כי הוא נסע בעקבות אופנוע ועצר אחריו ברמזור אדום בהתחלף האור לירוק, התחיל הוא בנסיעה , אך האופנוע לא יצא לנסיעה , ועל כן הוא בלם במקום ורבו נפגע מאחור ,פגיעה קלסית של חזית אחור , מרכב התובעת.

הנתבע גם הגיש תביעה שכנגד על נזקיו .

ביום 26/4/11 התייצבו באת כוח התובעת והנתבע עצמו. בת כוח התובעת הודיעה שהעד מטעמה לא התייצב לדיון ובקשה דחיית דיון. הנתבע הביע את רצונו לסיים את הדיון בו ביום. ולמען האמת נטיתי לקבל את עמדתו ,שכן מדובר בתביעה שהוגשה בדיון מהיר ביום 7/8/08 , ועד 26/4/11 לא הוחל בשמיעת הראיות .

הצדדים קבלו את הצעתי שיוגש חומר כתוב, ותמונות הנזק בשני הרכבים, ובית המשפט ייתן פסק דין על סמך האמור .

עיינתי בחומר שהוגש כולל הודעות הנהגים על התאונה ותמונות הנזק, ובאתי לכלל מסקנה כי יש טעם בדבריהם של שני הצדדים , וכי למעשה יש השתתפות באחריות לנזקים בשני הרכבים של שני הנהגים המעורבים.

מעיון בתמונות הנזק בשני הרכבים רואה אני כי הנזק ברכב התובעת ממוקד בפינה קדמית ימנית, אזור הפנס הקדמי הראשי . במונית , הנזק בפינה האחורית השמאלית . מכאן ניתן למוד כי נשי הרכבים לא נסעו באותו נתיב , כטענת הנתבע התובע שכנגד, אלא שיותר נכונה טענת התובעת, כי הרכב שלה נסע בנתיב אשר משמאל לנתיב בו נסע הנתבע .

אם כך הדבר, אין פירוש אחר למיקום הזניקם ברכבים, הרי שגרסתו של נהג המונית הנתבע כי הוא נפגע מאחור כשהוא עדיין בנתיבו הימני , נופלת.

מאידך אין להתעלם מן העובדה כי הפגיעה במונית היא בפינה האחורית שמאלית, ואילו ברכב התובעת, בפינה הקדמית ימנית, חזית. כך שלמעשה כל גוף המונית היה לפני רכב התובעת בזמן המגע ביניהם .

חיבור שתי המסקנות הנ"ל מביאני לקבוע כי התאונה התרחשה כך.

המונית נסעה בנתיב הימני מאחורי רכב אחר , רכב התובעת נסע בנתבי הצמוד משמאל לנתיב נסיעת המונית. בהידלק האור הירוק, התעכב רוכב האופנוע , ואז החל נהג המונית עוקף אותו ועובר לנתיב בו נסע רכב התובעת. נהג רכב התובעת לא הגיב בזמן , ויש לקחת בחשבון כי המדובר הוא אך בתחילת נסיעה לאחר הידלק אור ירוק ברמזור, וטרם עברו הרכבים את פס העצירה שלפני הרמזור, אילו נהג רכב התובעת היה ערני דיו, ומבחין בזמן בתנועת המונית היה בידו למנוע את הפגיעה .

זה חטא, וזה אינו תמים .

אני מחלק את האחריות בין שני הנהגים באופן שווה .

לפיכך בתביעה הראשית אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את מחצית הנזק ברכבה , סכום של 1500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 3/4/08 , אגרת המשפט ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 7/8/08 , וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 896 ₪ .