אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קשלס עו"ד נ' עז' פרידנברג דרור ז"ל

קשלס עו"ד נ' עז' פרידנברג דרור ז"ל

תאריך פרסום : 13/05/2010 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב – יפ ו
1995-08
11/05/2010
בפני השופט:
שרה ברוש

- נגד -
התובע:
יצחק קשלס
הנתבע:
עז' פרידנברג דרור ז"ל באמצעות יורשתו ואמו
פסק-דין

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום (כב' השופטת אביגיל כהן) מיום 3/9/2008 אשר דחתה את בקשת המבקש לסילוק תובענה על הסף מחמת התיישנות, שיהוי ובטענה לפיה התביעה נוגדת את כללי מעשה בית דין, מניעות ותובענה טורדנית וקנטרנית.

המשיבה הגישה תביעה כנגד המבקש בעילה של רשלנות ברישום זכויות במקרקעין בנכס שהמנוח רכש ובעטיה של רשלנות זו הורה ביהמ"ש על מימוש משכון שנוצר לטובת בנק דיסקונט לישראל בע"מ על ידי המוכר. במהלך שנת 2003 מכר הבנק את הנכס בכינוס נכסים וכתוצאה מכך איבדה המשיבה את זכויותיה בנכס ונגרם לה נזק בסך של 1,000,000 ₪.

בפני בימ"ש קמא טען המבקש, כי למשיבה היה ידוע על הנזק הנטען לפחות משנת 1998, קרי מיום רישום המשכון או לכל המאוחר מיום שהמשיבה הגישה תביעה למתן סעד הצהרתי כי זכותה קודמת לרישום המשכון. מכל מקום, בפסק דין שניתן בע"א 1097/06, קיימת קביעה חלוטה, כי המשיבה יודעת על הליכי מימוש המשכון כבר מינואר 1998. תקופת ההתיישנות לפי טענות המבקש, חלפה אף אם ייושם אחרון המועדים האמורים, כמועד בו נודע למשיבה על אירוע הנזק.

עוד טען המבקש כי התביעה הוגשה בשיהוי רב, ויש לראות בחלוף הזמן מאז נודע למשיבה על אירוע הנזק שיהוי שיש בה משום ויתור ומניעות על זכות התביעה. עוד נטען, כי התביעה טורדנית וקנטרנית ומוגשת מטעמים זרים.

לעומתו טענה המשיבה, כי המועד בו התגבש הנזק ובו היו ידועות לה כל העובדות החיוניות הנדרשות לביסוס התביעה, הינו מועד מתן פסק הדין בתביעה ההצהרתית שהגישה המשיבה, ואשר קבע את עדיפותו של הבנק על פניה. מאז לא חלפה תקופת ההתיישנות. עוד טענה המשיבה, כי אין בשיהוי כדי להצדיק את סילוק התובענה על הסף אלא לכל היותר דחייתה לאחר שמיעת הראיות בתיק.

בית משפט קמא בחן את הוראות פקודת הנזיקין לגבי התיישנות החלות על המקרה. קבע כי יש להחיל על המקרה את הוראות סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, המועד בו נתגלה הנזק. במאמר מוסגר ייאמר, כי אין המבקש חולק על קביעה זו גם בבר"ע שבפני. בימ"ש קמא הוסיף, כי טענת ההתיישנות, כטענת סף, נבחנת על יסוד האמור בכתבי הטענות שהגישו בעלי הדין וייעתר לבקשה רק אם יגיע למסקנה כי אם יוכח הנטען בכתב התביעה, לא יהיה זכאי התובע לסעד המבוקש.

בית משפט קמא בחן את כתבי הטענות, קבע כי על מנת להכריע בשאלה מתי אירע הנזק הנטען, יש צורך לערוך בירור עובדתי. בירור כזה ייערך במסגרת הראיות שתובאנה על ידי הצדדים בתובענה העיקרית.

באשר לטענות בדבר השיהוי והיות התביעה טורדנית וקנטרנית, קבע בימ"ש קמא, על יסוד הוראות הפסיקה אותן הביא בהחלטתו, כי מחיקה על הסף הינה אמצעי דרסטי אשר יש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים, ובית משפט יעדיף תמיד בירור לגופו.

באשר לטענת השיהוי, הסתמך בימ"ש קמא על דברי כב' השופט דנציגר בבר"ע 9060/04 טפט נבו נ' אליעזר קאשי ואח', שם נקבע כי שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות ייווצר רק במקרים בהם יוכיח הנתבע כי התובע זנח את זכות התביעה וכי הנתבע שינה את מצבו לרעה עקב זניחת התביעה או כי השיהוי נגרם עקב חוסר תום לבו של התובע. התנאים לקבלת טענת שיהוי דורשים רמת הוכחה גבוהה מצד הטוען, והוכחת קיומו של מצג ברור מצד התובע על זכות התביעה שלו.

במקרה דנן, כך קבעה השופטת קמא, לא תוכל להכריע בטענות השיהוי והקנטרנות בשלב הנוכחי, בטרם נשמעו עדויות בדבר הטענות העובדתיות שהועלו בכתב התביעה.

לאור כל האמור, דחה בית משפט קמא את הבקשה לדחייה על הסף.

בבר"ע דנן חזרו ב"כ הצדדים על הטענות שהעלו בפני בימ"ש קמא.

ייאמר כבר כאן כי פסקי הדין אליהם הפנתה ב"כ המבקש, ניתנו לאחר דיון בתובענה לגופה ועל כן לא ניתן להסתמך עליהם לצורך הבר"ע.

דין הבר"ע להידחות.

"עסקינן בהחלטה דיונית המורה על המשך בירורו של ההליך לגופו ובהחלטה מסוג זה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב" (כב' השופט דנציגר ברע"א 8333/08 סיני נ' סימנטוב (לא פורסם); וראה גם רע"א 948/08 משה ויזל ואח' נ' מוסדות ויז'ניץ אמרי חיים (לא פורסם)).

גם לגופו של עניין, לא מצאתי מקום לקבל את הבר"ע. השופטת קמא בדקה את טענות הצדדים, את ההלכות הנוגעות לסוגיות שבאו בפניה, על יסוד טענות הצדדים וכתבי הטענות שהונחו בפניה, ואין למצוא פגם בהחלטתה המצדיק את התערבות ערכאת הערעור.

אשר על כן, אני דוחה את הבר"ע.

הוצאות הבר"ע ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל, לפי תוצאות ההתדיינות בהליך העיקרי.

הפיקדון יוחזר למפקידו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ