פסק דין
רקע
1. זו תביעה כספית ע"ס 147,610 ₪ בעילה כספית, שהוגשה על ידי התובע, בעלים של נכס/ משרד בין 5 חדרים בבניין אל על ברחוב בן יהודה בת"א, כנגד הנתבעים בגין הפרת הסכם שכירות.
הנתבעת 1 הינה חברה רשומה בישראל בבעלות הנתבעים 2, ו-3, נתבע 2 –הינו רופא שיניים ונתבע 3- הינו טכנאי שיניים.
בין הצדדים נחתם ביום 2.4.09 הסכם שכירות במסגרתו שכרו הנתבעים מהתובע את המשרד (להלן: "המושכר")ל- 60 חודשים החל מיום 1.4.09 ועד ליום 31.3.14. בהסכם ניתנה לנתבעים אופציה ל-5 שנים נוספות, דהיינו עד 31.3.19. (להלן: "ההסכם"). הנתבעים התחייבו לשלם דמי שכירות חודשיים בסך 3,000 ₪ צמודים למדד יוקר המחיה, אותם היה עליהם לשלם כל 3 חודשים מראש.
כן התחייבו הנתבעים בהסכם השכירות, להתקשר עם חברת ניהול שמנהלת את הבניין ולשלם לה דמי ניהול עבור כל חודש שכירות.
הצדדים מסכימים שדמי השכירות שסוכמו בין הצדדים שקללו את השתתפות התובע בשיעור 50% מעלות שיפוץ המשרד כמפורט בסעיף 7 להסכם.
בסעיף 12 להסכם נקבע פיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק ככל שלא תוחזר החזקה במועד, בסך 100$ לכל יום איחור.
תמצית טענות התובע:
2. הנתבעים הפרו את הסכם השכירות, הן באחור תשלום דמי השכירות, הן באי תשלום חובם לחברת הניהול והן בנזק שגרמו למושכר בעת שפינו אותו. זאת, בניגוד להתחייבותם בהסכם, לשמור על המשרד ולהחזירו לתובע בתום תקופת השכירות במצב טוב, בו קיבלו את הנכס ולאחר שיפוצו על ידם לאחר תחילת השכירות. כן התחייבו, לא לפרק מהמשרד דבר למעט הריהוט הנייד שבבעלותם.
ביום 1.8.11 פנה נתבע 2 אל התובע, וביקש ארכה בת 30 לתשלום דמי השכירות לחודשים אוגוסט עד אוקטובר 2011 והתובע נאות להאריך את התקופה עד ליום 31.8.11.
מיד לאחר מכן הודיעה חברת הניהול לתובע, שהנתבעים חייבים לה 7,499 ₪, בגין דמי ניהול לחודשים אפריל – יוני 2011, וכן הודיעה ששיק של נתבעת 1 ע"ס 2,499 ₪ חזר מהסיבה אכ"מ. חברת הניהול דרשה מהתובע באופן אישי לשלם את מלוא החוב והגישה נגדו תביעה בגין חוב זה ובתביעה שהגישה חברת הניהול נגד התובע בעניין זה, הושגה פשרה.
לאור הפרת ההסכם על ידי הנתבעים, פנה אליהם התובע ביום 28.8.11 בדרישה שישלמו את מלוא חובם לחברת הניהול בסך 17,497 ₪, והתריע בפניהם שאם לא ישלמו את דמי השכירות עד ליום 31.8.11 ינקוט נגדם בהליכים משפטיים.
3. ביום 18.9.11 ולאחר שהנתבעים לא תיקנו את הפרותיהם, לא שילמו את החוב לחברת הניהול ואת דמי השכירות, מסר להם התובע הודעה בדבר ביטול ההסכם בשל הפרתו. הנתבעים נדרשו, בהתאם לסעיף 10 להסכם, לפנות את המשרד ולהשיבו במצב טוב ולאחר שיפוץ, בתוך 15 יום מיום ההודעה.
הנתבעים לא שהו לפניות התובע לתקן את הפרותיהם, והתובע נאלץ לשכור משרד חקירות כדי לאתר את כתובתם. בפועל, הנתבעים החזירו את המושכר לתובע רק ביום 7.11.11 כשהוא במצב גרוע, אינו בר שימוש, נעקרו ממנו מחוברים וחלקי מערכות, הוסרו מרצפות, והושאר לכלוך רב, הכל בהתאם לצילומים- נספח 7 לכתב התביעה. בין הנזקים שגרמו הנתבעים, מפרט התובע, שבירת קירות, עקירת מרצפות ופנלים, עקירת ארונות מהרצפה ומהקיר, חלונות שבורים, פגיעות בצבע, פגמים בתקרה, הותרת צנרת מים וחשמל חשופה, מתחת לכיסאות רופאי השיניים שנעקרו, הותרת פסולת, צנרת, מערכת מיזוג מקולקלת, תלישת גופי תאורה ועוד.
לצורך הקטנת הנזק וכדי להשמיש את הנכס והשכרתו לאחרים, הזמין התובע אנשי מקצוע לשיפוץ המושכר. התובע הסתמך על ניסיונו וקשריו כקבלן בנין לקבלת הצעות מחיר טובות. גם הוא כאדריכל השקיע שעות עבודה, ולאחר שיפוצו הושכר המשרד ביום 1.12.11 לשוכר אחר.
4. הנזק הנטען:
אדריכלות תכנון פנים תאום ופיקוח 23,200 ₪
תשלום לקבלן הבניין 29,000 ₪
תשלום לקבלן אינסטלציה סניטרית 7,540 ₪.
