ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
15305-06-11
02/01/2012
|
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל
|
- נגד - |
התובע:
קרן אור הפקות במה וטלוויזיה בע"מ
|
הנתבע:
1. יוהן זילברמן 2. קסטל- הפצת כרטיסים
|
|
החלטה
בפני בקשה להורות לתובעת להפקיד ערובה מספקת להבטחת תשלום הוצאות המשפט של הנתבעים במסגרת ההליך , באם תדחה התביעה.
עניינה של התביעה דנן הנו צ'ק של הנתבעת שנמשך לפקודת התובעת. התובעת התחייבה שלא להפקיד את הצ'ק בבנק אולם בניגוד להתחייבותה זו ניסתה לפרוע את הצ'ק. הצ'ק בוטל ע"י החברה - הנתבעת 2- והתובעת פתחה בעקבות כך בהליך הנדון.
לטענת המבקשים, התובעת היא חברה פרטית שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת ולכן חלה על התובעת החזקה הקבועה בסעיף 353א לחוק החברות באשר לחובה להפקיד ערובה לתשלום הוצאות.
עוד טוענים הנתבעים, כי קיימות ראיות מוצקות לכך שהתובעת הנה בעלת חובות רבים שאין ביכולתה לפרוע. נטען כי לפי אתר בנק ישראל , חשבון הבנק של התובעת מוגבל והתובעת עצמה לקוח מוגבל לפי חוק שיקים ללא כיסוי. בנוסף לתובעת חוב בסך 1,000,000 ₪ לנושים, וספקים למחזמר "בת הים הקטנה".
כל זאת טוענים המבקשים מצדיק את בקשתם.
התובעת בתגובתה טוענת, כי אין לחייבה בהפקדת ערבות, שכן הנתבעים עושים שימוש לרעה בהליכי משפט בניסיון לחסום את התובעת מברור תביעתה, בטענה שחשבונה מוגבל ושהיא נקלעה לחובות. התובעת טוענת, כי חובה והגבלת חשבון הבנק שלה נובעים מחילולו של הצ'ק של הנתבעים נשוא התיק דנן ולכן אין המבקשים יכולים להעלות טענה זו.
עוד טוענת, כי סיכויי התביעה טובים, מכיוון שמדובר בצ'ק שנמשך בחתימת הנתבעים ונמסר לתובעת מבלי שצוין עליו כי נמסר לביטחון ומבלי שנעשה כל תנאי במסירתו.
לטענת המשיבה, על פי הפסיקה , חברה לא תחויב בהפקדת ערובה "אם בנסיבות העניין יש טעמים לסתור". לשיטתה, חיובה בהפקדת ערבות יחטיא את המטרה, יגרום לעיוות דין ויסיע לנתבעים להתחמק מתשלום חובם. כל אלה מהווים טעמים המצדיקים, בנסיבות העניין את דחיית הבקשה.
בתשובת הנתבעים נטען, כי החזקה שבחוק ובפסיקה לפיה יש להטיל על התובעת, חברה בערבון מוגבל, הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים, לא נסתרה ע"י התובעים. התובעת מאשרת בתגובתה כי מצבה הכלכלי קשה. וכי עסקיה בקריסה מוחלטת. לטענת המבקשת הפסיקה קבעה שאין לשיקול סיכויי התביעה מקום במסגרת בקשה להפקדת ערובה להוצאות.
הנתבעים מפנים לעובדה, כי לא צורף תצהיר ערוך כדין ומשכך איננו קביל ואין ליתן לעובדות הנטענות במסגרת התגובה משקל ראייתי.
הנתבעים מבקשים להעמיד את גובה הערובה על סך של 100,000 ₪ לפחות מכיוון שעסקינן בתביעה שברורה יימשך זמן רב ויהיה כרוך בהוצאות גבוהות כן בשל גובה התביעה המצדיק את גובה הערובה המבוקשת.
דיון:
תיקון 3 לחוק החברות תשנ"ט-1999 ( להלן: "חוק החברות" ) קובע כי:
"הוגשה לבית משפט תובענה על ידי חברה (...) אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה...בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".
סעיף זה החליף את סעיף232 לפקודת החברות (נוסח חדש), תשמ"ג-1983 ( להלן: "פק' החברות" ) שקבע כך:
"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, ומצא בית המשפט יסוד להניח כי החברה לא תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, רשאי הוא להורות שהחברה תיתן ערובה מספקת לתשלומן ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה".
ואת תקנה 519 לתקנות סד"א שקובעת כי:
"בית משפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על התובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע".
הפסיקה מפרשת את סעיף 353א לחוק החברות כ"ממשיך דרכו" של קודמו, סעיף 232 לפקודת החברות ורואה בו כאילו הוא מקים חזקה , לפיה יש לחייב חברה בהפקדת ערובה, אלא אם כן הוכיחה, כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע, או באם מתקיימות נסיבות אחרות המצדיקות את אי חיובה בהפקדת ערובה. [בש"א (חי') 14353/06 יונתן מירוני נ' מאפיית אריאל בע"מ טרם פורסם, ניתן ביום 2.1.07 ].