קרמר נ' הרץ קשר רנט א קאר

פסק דין

התביעה יסודה בנזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונה נשוא הדיון.

אין מחלוקת כי הנתבעת אחראית לתאונה ועליה לפצות את התובע על נזקיו.

המחלוקת היא לגבי היקף הנזק שנגרם. ביתר פירוט, המחלוקת היא לגבי הנזק שנגרם למגן האחורי של הרכב, כאשר לפי חוו"ד השמאי מטעם התובע, לא ניתן לתקן את המגן ויש להחליפו ולפי חוו"ד שמאי הנתבעת, ניתן לתקן את המגן בעלויות נמוכות יותר.

התובע הגיש הצעת מחיר לגבי החלפת המגן במגן חדש ואולם, השמאי מטעמו לא אישר מגן חדש אלא מגן משומש לאור גילו של הרכב.

שמאי התובע בדק את הרכב והציג תמונות ת/1. לפי האמור בחווה"ד ולפי עדותו של השמאי, לא ניתן לתקן את הנזק באופן טוב ועל כן, אם יתוקן הנזק, תיגרם לרכב ירידת ערך.

ממילא, תיקון הנזק ופיצוי בגין התיקון וכן בגין ירידת הערך יהיה גבוה יותר מאשר הפיצוי בגין החלפת המגן במגן משומש. אמנם כן, בחוו"ד שמאי התובע אין התייחסות לירידת הערך, אך זאת מהטעם שחווה"ד מניחה החלפת המגן ולא תיקונו.

שמאי הנתבעת לא בדק את הרכב, וכשנשאל מדוע לא עשה זאת השיב שלא נתבקש. לא ברור מדוע חוות הדעת נעשתה ללא בדיקת הרכב, שהרי הרכב מצוי עדיין בידי התובע.

השמאי העיד, כי ניתן לתקן את הרכב, אלא שבפתח עדותו העיד "אני לא מתעסק בפלסטיקים" וגם בהמשך עדותו ניכר היה שהערכתו כי ניתן לתקן את המגן אינה נסמכת על ידיעתו שלו אלא על אפשרות תיאורטית הקיימת בשוק לתקן.

השמאי גם לא השיב תשובה ברורה על השאלה אם המגן יתוקן, אם תיגרם ירידת ערך, וטען, כי לא תיגרם ירידת ערך מהטעם שיש להניח, שהמגן היה פגוע לפני התאונה או שהוא נצבע בעבר. אין בסיס עובדתי לטענות אלו.

הפסיקה קבעה כי אין חובה לתקן את הנזק כתנאי לתבוע את הנזקים שנגרמו. מטעם זה, אינני מקבלת את טענת הנתבעת כי היה על התובע לתקן את הנזק כתנאי להגשת התביעה.

לאור האמור, אני מקבלת את חוו"ד שמאי התובע ומקבלת את התביעה. הנתבעת תשלם לתובע סך של 3,335 ₪, צמוד ונושא ריבית מיום 22.7.10, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה ושכר טרחת עדות השמאי בסך 500 ₪ והוצאות בסך 300 ש"ח. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ט אב תשע"א, 29/08/2011 במעמד הנוכחים.

יסכה רוטנברג, שופטת

הוקלד על ידי: נילי בן גל