אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קרמינסקי נ' המוסד לביטוח לאומי

קרמינסקי נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 07/07/2013 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
39204-05-11
26/06/2013
בפני השופט:
אורלי סלע

- נגד -
התובע:
1. אירינה קרמינסקי
2. ()

הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.לפניי בקשה שהגישה התובעת, אירנה קרמינסקי (להלן – התובעת) למחיקת חלקים מחוות דעתו של המומחה הרפואי, פרופ' ישראל גולדשטיין (להלן – המומחה) או לחילופין להעברת שאלת הבהרה למומחה.

2.טענות התובעת בתמצית

א.המומחה חרג בחוות דעתו מן העובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין, כאשר קבע כי אופי עבודתה של התובעת איפשר הפסקות של כ- 10 דקות כל שעתיים לצורך אכילה ובדיקת רמות הסוכר בדם באמצעות גלוקומטר. קביעה זו הינה חריגה מסמכות שכן המומחה לא יכול לדעת מהו אופי עבודתה של התובעת ואינו יכול לקבוע עובדות באשר ליכולתה לצאת להפסקה בכל שעתיים במסגרת עבודתה.

ב.יש למחוק מחוות דעתו של המומחה את קביעותיו באשר לאופי העבודה השונות מקביעות בית הדין.

ג.לחילופין, מבקשת התובעת להתיר לה לשאול את המומחה כי בהנחה שהתובעת לא יכולה לצאת להפסקות בנות 10 דקות כל שעתיים, האם נכון לומר כי סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה ואופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהריון, או את עוברה.

3.טענות המוסד לביטוח לאומי (להלן הנתבע) בתמצית

א.הנתבע מתנגד לבקשה.

ב.לא נפל פגם בחוות הדעת והמומחה לא סטה מן העובדות אשר נקבעו על ידי בית הדין. כן טוען הנתבע כי לא ניתן למחוק חלקים מחוות הדעת ואין להיעתר לבקשה זו.

ג.באשר לשאלת ההבהרה המבוקשת – אין להיעתר גם לבקשה זו הואיל ובית הדין לא קבע בהחלטתו כי התובעת אינה יכולה לצאת להפסקות בנות 10 דקות כל שעתיים. בשאלה המבוקשת ישנן עובדות אשר לא נקבעו על ידי בית הדין ועל כן, אין להתיר לתובעת להכניס בשאלה עובדות כאמור.

ד.עיון בחוות הדעת מגלה כי המומחה היה מודע היטב לעובודת שנקבעו על ידי בית הדין והן אף פורטו במפורש בחוות דעתו. על סמך עובדות אלה קבע המומחה את קביעותיו.

ה.המומחה יושב בתוך עמו ועל כן חזקה כי הוא מכיר את עבודת הטלרית.

דיון והכרעה –

4.בהחלטתי מיום 7.4.13, אשר הועברה למומחה, נקבע – "התובעת עבדה כ"טלרית" בבנק לאומי. שעות עבודתה לפי שעות הפתיחה של הבנק, כאשר פעמיים בשבוע עבדה עד השעה 19:00. עבודתה של התובעת כללה עבודה מול לקוחות ותחת לחץ כאשר יכולתה לצאת להפסקות היתה מוגבלת".

המומחה התייחס לעובדות שנקבעו בהחלטה ואף ציין אותן במסגרת חוות דעתו כבסיס לחוות הדעת. באמירתו של המומחה "לדעתי, אופי עבודתה של התובעת בבנק, איפשר הפסקות של כ- 10 דקות כל שעתיים לצורך אכילה..." אכן יש כדי לסטות מן העובדות שנקבעו במסגרת ההחלטה. יצויין שבחקירתה בבית הדין השיבה התובעת, לשאלת ב"כ הנתבע, שלא היו לה הפסקות במהלך יום העבודה, אולי אחת ורק כאשר לא היה לחץ בקופה, ואם היה לחץ – עבדה ברציפות.

5.כאשר מתעוררת מחלוקת רפואית בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי, לרבות בדבר קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של תובע לבין מחלה בה לקה, נוהגים בתי הדין לעבודה למנות מומחה-יועץ רפואי מטעמם, על מנת שיחווה דעתו בדבר הקשר הסיבתי האמור (לפירוט ר' הנחיות נשיא בית הדין הארצי בעניין מומחים – יועצים רפואיים, כפי שעודכנו לאחרונה ביום 13.4.2010). בהתאם להנחיות, המומחה הרפואי מחווה את דעתו על סמך המסמכים הרפואיים, בלא בדיקה פיזית של התובע למעט במקרים חריגים, ומבלי שמתאפשרת – בדרך כלל – חקירתו הנגדית של המומחה (ראו הנחיה 14(ד) להנחיות לעיל). כתחליף לחקירה הנגדית, מתאפשרת לצדדים הפניית שאלות הבהרה בכתב למומחה הרפואי (שם).

בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה – דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת, הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו/0-4 המוסד לביטוח לאומי נ' מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו/0-139 דן יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987);); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי.

עוד נקבע, כי "אין זה רלבנטי אם השאלות "הן טובות ונחוצות" בעיני מי שמוסמך להתיר את הצגתן" ולכן "יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות" (עב"ל 421/09 המוסד לביטוח לאומי נ' יעקב בן סימון, מיום 8.3.2010).

6.ולענייינו – משהמומחה, בחוות הדעת, הוסיף עובדה שלא נקבעה בעובדות ואף סותרת את שנאמר בעדות התובעת – הבקשה להפנות שאלת הבהרה מתקבלת.

7.המומחה יתבקש להשיב לשאלת ההבהרה כלהלן –

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ