פסק דין
זוהי תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין הידועים כחלקות 93 ו- 94 בגוש 15027 והמצויים ברחוב הנוטר 4 בטבריה (להלן "המקרקעין").
המחלוקת העומדת להכרעה נוגעת לאופן בו יבוצע פירוק השיתוף במקרקעין: התובעים וכן הנתבעת מס' 6 מבקשים כי פירוק השיתוף ייעשה בדרך של מכירת המקרקעין. הנתבעים מס' 1-5, ו- 7-10, מנגד, מבקשים כי פירוק השיתוף ייעשה בדרך של חלוקה בעין.
הצדדים ושיעור זכויותיהם במקרקעין
על פי נסח הרישום שהוגש לבית המשפט (נספח א' לתצהיר התובעים), בעלי הזכויות במקרקעין הינם כדלקמן:
לכל אחד מן התובעים מס' 2-5 רשומים 1/7 חלקים במקרקעין
לנתבעת מס' 6 רשומים 1/7 חלקים במקרקעין
לטענת התובע מס' 1, הוא רכש את חלקיהם של התובעים מס' 2-5 ושל הנתבעת מס' 6 במקרקעין. לטובת התובע רשומה הערת אזהרה על חלקיהם של הנתבעים מס' 2-5 וכן הוגשו הסכמי רכישה ויפויי כח בלתי חוזרים שניתנו לתובע מס' 1 על ידי התובעים מס' 2-5 והנתבעת מס' 6 (נספחים ב' ו- ג' לתצהיר התובע).
לכל אחד מן הנתבעים מס' 1-5 רשומים 2/70 חלקים במקרקעין.
לכל אחד מן הנתבעים מס' 7-10 רשומים 1/28 חלקים במקרקעין.
על פי טענת התובעים, כפי שזו נטענה בתצהיר העדות הראשית שהגישו, וכן על פי טענת הנתבעים, הנתבעת מס' 3 רכשה, בנוסף לזכויותיה במקרקעין, את זכויותיהם של הנתבעים מס' 7-10 במקרקעין. הסכם המכר צורף לתצהיר התובע (נספח ד'). לטובתה של הנתבעת מס' 3 אף רשומה הערת אזהרה על זכויותיהם של נתבעים מס' 7-10.
מצדו האחד של המתרס, אפוא, עומדים התובעים מס' 2-5 והנתבעת מס' 6, כשלהם בסה"כ 5/7 חלקים מהמקרקעין, ומצדו השני עומדים הנתבעים מס' 1-5, 7-10, שלהם בסה"כ 2/7 חלקים במקרקעין.
על רקע הסכמי העברת הזכויות כמתואר לעיל, מי שניהל את התביעה באופן פעיל היו התובע מס' 1 (בשם התובעים והנתבעת מס' 6) והנתבעת מס' 3 (בשם הנתבעים מס' 1-5, ו- 7-10).
אינני מקבלת את טענות התובעים, כפי שהועלו לראשונה בסיכומיהם, שיש בהן כדי לחלוק על חלוקת הזכויות במקרקעין כמתואר לעיל ובפרט על זכויותיה של הנתבעת מס' 3. התובעים הם שטענו לאורך כל ההליך, החל מכתב התביעה שהגישו וכלה בתצהיר העדות הראשית, כי הנתבעת מס' 3 רכשה את חלקיהם של הנתבעים מס' 7-10 במקרקעין (ראה בעניין זה גם הודעת התובעים מיום 10.7.2006 וטענתם בפרוטוקול הדיון מיום 5.3.2007).
יתר על כן, שלא כנטען על ידי התובעים בסיכומיהם, הנתבעים מס' 1-5, ו- 7-10 הביעו עמדתם כי הם מבקשים לפרק את השיתוף בדרך של חלוקה בעין, כפי שהדבר עולה מתצהיר העדות הראשית שהוגש בשם כולם על ידי הנתבעת מס' 3 וכן מהסיכומים שהוגשו על ידי נתבעים אלה, כאשר לא נשמעה מפי התובע, לאורך כל שנות ניהול ההליך, כל טענה בדבר הייצוג בתיק.
מנגד, אין לקבל את טענת הנתבעת מס' 3 ולפיה היא בעלת 8/35 חלקים במקרקעין. כאמור, על פי הראיות שהובאו לבית המשפט, לנתבעת מס' 3 רשומים 2/70 חלקים במקרקעין וכן הערת אזהרה על חלקם של הנתבעים מס' 7-10.
כך או אחרת, בחינת האפשרות לחלוקת המקרקעין בעין תיעשה על פי אותם שני "גושים", על פי הזכויות הרשומות במקרקעין, משמע - מצד אחד התובעים מס' 2-5 והנתבעת מס' 6, שלהם יחדיו 5/7 חלקים במקרקעין, ומהצד השני הנתבעים מס' 1-5,ו- 7-10, שלהם יחדיו 2/7 חלקים במקרקעין.
יש לדחות טענת התובעים בסיכומיהם, החולקת על חלוקה זו של בעלי הזכויות לשני "גושים", חלוקה שעומדת גם בבסיס חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, בה אדון בהמשך. על חלוקה זו הסכימו הצדדים לאורך כל ניהול ההליך, לרבות בתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעם התובעים על ידי התובע מס' 1, שבסעיף 9 שבו נטען כדלקמן:
"עולה מהאמור, כי הבעלות הכלכלית בקרקע נחלקת, בסופו של דבר, בעיקרה, בין שניים - גב' תמר אלקושי שרכשה והיא מייצגת כ- 2/7 מהקרקע ואני - שרכשתי ומייצג 5/70 מהקרקע (הנתבעים 1,2,4 ו-5 מחזיקים בזכויות 4/70 מהקרקע)".
חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט