קרייזמן נ' שם טוב ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית בגין נזק רכוש שנגרם לרכב התובע בעקבות תאונת דרכים מיום 2.12.2012.

התובע הינו הבעלים של רכב מס' רישוי 34-160-16 מסוג ניסן .

הנתבעת הינה הבעלים ונהג של רכב מסוג מזאדה מ.ר 47-626-59, והמבוטח בביטוח צד ג' אצל נתבעת 2.

על פי הנטען בכתב התביעה, החנה התובע את רכבו, כיבה את המנוע , ובזמן שיצא מהרכב או אז רכב הנתבעת פגע ברכבו בעת יציאה מהחניה אחורנית ופגע ברכב לאורך כל צידו הימני וגרם לו נזקים כמפורט בחוות הדעת.

לשיטתו של התובע, התאונה התרחשה בעקבות רשלנות נתבעת 1 בכך שיצאה מחניה מסודרת ופגעה ברכבו.

לשיטת הנתבעת כפי שהדבר עולה מכתב ההגנה שהוגש על ידה במהלך יציאה מהחניה לא היו רכבים משני הצדדים, ומשהיתה בעיצומה של החזרה אחורנית רכב התובע הגיע מהכיוון הנגדי וביצע חניה ובמהלך הניסיון לחנות פגע ברכבה במגן הקדמי שמאלי של רכבה.

התובע העיד, וטען בעדותו בפני כי החנה את רכבו במקביל לרכב שהיה בצד ימין (כוונתו לרכב הנתבעת) כיבה את המנוע, ביקש לרדת ואז הרגיש במכה . בעקבות כך הבחין ברכב בצד ימין אשר ביקש לצאת מהחניה ופגע ברכבו.

הנתבעת העידה בפני, כי נסעה לאחור, ובעת שנסעה לאחור לא היו רכבים לא מימינה ושמאלה, הסתכלה מס' פעמים והמשיכה בנסיעה לאחור. במהלך הנסיעה לאחור ויציאה מהחניה רכב של התובע נכנס לנתיב הנגדי ונכנס לחניה , וזו , לשיטתה הסיבה לכך שהפגיעה היא בפגוש הקדמי ברכבה.

שמעתי את טענות הצדדים, התרשמתי מהם , עיינתי בתמונות של מוקדי הנזק ואני סבור כי לא עלה בידי התובע להוכיח את התאונה שהתרחשה בדיוק על פי גרסתו. גרסתו של התובע שהוא היה בחניה ואילו הנתבעת היא זו שיצאה מהחניה ופגע ברכבו אינה הגיונית בנסיבות הענין ובפרט כאשר מבחינים במוקדי הנזק בשני הרכבים.

ברכב התובע, כך על פי דו"ח השמאי, נפגע בחלקו האחורי ימני וביתר פירוט ציין שמאי כנף אחורית ימנית , פסי קישוט וכנף קדמית ימנית. אכן מהתמונות שצירף השמאי לא ניתן עם כל הכבוד להבחין באותו נזק בחלק הקדמי ברכב התובע אלא ניתן להתרשם מהנזק כפי שהנתבעת צירפה בתמונות מטעמה בחלק הימני אחורי , דלת אחורית, וסימני שפשוף.

מעיון בתמונות שהשמאי מטעמו צילם , מבחינים בשפשוף ובנוסף מבחינים בנזק בכנף הקדמית.

שני מוקדי הנזק ברכבו של התובע, כמצולם על ידי השמאי אינם הגיונים שהתרחשו בגין אותה תאונה, שכן בעת היציאה סביר להניח שהיא פגעה בכנף הקדמית, ואין ביכולתה עוד להמשיך על מנת לפגוע בדלת האחורית מבלי לפגוע כלל ועיקר בדלת הקדמית ימנית של הרכב שלא נפגע כלל ועיקר.

זאת ועוד, הנזק בחלק הקדמי הוא נזק של שפשופים ולא מעיכות, והנזק ברכב הנתבעת הינו נזק בפגוש הקדמי שמאלי, בגובה שהוא מתחת לגלגל, לא הצלחתי להבין כיצד מוקד זה יכול לפגוע , אם בכלל בכנף הקדמית מעל הגלגל, הלא סביר שהפגיעה מסוג זה תהיה בגלגל?

גרסת הנתבעת לטעמי מתיישבת היטב עם מוקדי הנזק וצורת הנזק ואני מאמין לגרסת הנתבעת ודוחה את גרסת התובע שרכבו היה בחניה ורכב הנתבעת הוא זה שפגע בו, סביר ביותר לאור מוקדי הנזק, אופיים מקומם כי הפגיעה התרחשה בעת שרכב התובע ביקש לחנות בשעה שרכב התובעת היה ביציאה מהחניה ועל כן אני דוחה את תביעת התובע ומחייבו לשלם לנתבעת 1 את הוצאותיה בסך של 200 ₪.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ד, 02 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.