קריטריונים לקביעת אפוט' לנערה חסויה בגירה

1. המבקש הגיש בקשה למינוי עמותת אק"ים לאפוטרופסות כאפוטרופוס קבוע לגופה ורכושה של החסויה (להלן: "העמותה"). העמותה, מונתה לאפוטרופסית זמנית לגוף ולרכוש של החסויה ביום 21.10.15.
2. החסויה, בת 22 שנים, ילידת 1994, מתפקדת ברמת פיגור קל – בינוני, על רקע נזק אורגני למוח. מתגוררת בהוסטל בט. מאז היותה בת 9 ומזה כ-13 שנה ,לאחר שהורחקה מביתה עקב טענות של פגיעה מינית מצד אביה. מפאת מחלתה אינה מסוגלת לדאוג ולטפל בענייניה.
3. המשיבים 1-2 הורי החסויה, מתנגדים למינוי המבוקש. החסויה הינה ביתם היחידה. הוצאה מביתם בצו בית משפט בשנת 2004, על רקע חשדות לפגיעה מינית מצד אביה, המשיב 2 ,שאומתו בבדיקה רפואית אותה עברה. מאז מתגוררת החסויה מחוץ לבית. האם מבקרת אותה, האב אינו מבקר אותה ואין לו כל קשר עם ההוסטל. החסויה אינה מבקרת בבית ההורים. רואה אותם בחופשות בבית הסבים (הורי האם).

            המשיבים, מבקשים להתמנות כאפוט' על החסויה, או לפחות למנות  את האם או לחילופין את אביה של האם, סבה של החסויה כאפוט' לרכוש. בהחלטה מיום 13.5.15 מונתה לחסויה אפוטרופסית לדין – עוה"ד ס.ק.ט. בהתאם להחלטה מיום 4.2.16 הוגשו סיכומי הצדדים.

            בדיון ביום 4.2.16 הציע בית המשפט כי הסב יהיה אפוט' לרכוש ועמותת אקי"ם תיוותר אפוט' לגוף לתקופה של שנה. בהעדר הסכמה נקבע כי הצדדים יגישו סיכומים כאשר האפוט' לדין תיפגש עם החסויה.

4. ביום 18.2.16 התקבל מכתב מעמותת אקי"ם המציין כי מלבד קצבת הנכות אין לחסויה רכוש לפיכך פיצול האפוט' הינו חסר משמעות. על מנת להבטיח הקשר של האם והסב עם הקטינה ניתן להעביר אליהם ישירות את מלוא סכום הקצבה בסך 468 ₪ ישירות מהמל"ל ללא צורך בפיצול האפוטרופסות, בהתאם לייעוד הגמלה. האם תוכל להשתמש בקצבה לצורך נסיעה במונית במקום הליכה רגלית בגשם ובשמש.

            האפוט' לדין הביעה תמיכה בהצעה. המשיבים לא הגיבו אולם כלך הצדדים הגישו סיכומיהם ומכאן פסק הדין.

עמדות הצדדים

5. עמדת ב"כ היועמ"ש- המבקש- להותיר את מינוי עמותת אק"ים כאפוטרופוס לגוף ולרכוש קבוע. השיקול המנחה במינוי אפוטרופוס הוא טובת החסויה. העברת האחריות לרכוש החסויה לידי סבה, לא ישרת את טובת החסויה. הגיש לתיק מסמכים בעניין הפגיעה המינית של האב בחסויה.
6. עמדת האפוט' לדין - למנות את אקי"ם כאפוט' חיצוני קבוע, שיוכל לדאוג גם לטובת החסויה, לשקף את רצונה ולדאוג לקיומה בתנאים וסביבה בטוחה, שתגן עליה מכל פגיעה או ניצול. להורות כי האפוט' תהיה דוברת השפה הערבית. מתנגד למינוי מי מבני משפחתה של החסויה (אימא, אבא, סבא מצד אימא).בשל מצבה לא די במינוי תומך החלטות. מקור ההתנגדות ברקע להרחקתה מהבית בשנת 2004 ,בהיותה בת 9 שנים, בחשד לפגיעה מינית מצד האב. החשד מגובה בבדיקות רפואיות ופסיכולוגיות. נוכח מצב החסויה לא הוגש כתב אישום נגד האבא.  מהדוחו"ת והתסקירים  עולה כי האם הינה אישה פשוטה ודלה ועם כל אהבתה לבתה אינה מבחינה במשמעות החזרתה הביתה ואת המגבלות החלות בעת ביקורה  בבית.  עולה הרושם כי אינה מסוגלת לדאוג לטובת החסויה ,שעלול להתנגש ברצון הוריה או רצונה. קיים ניגוד אינטרסים מובהק בין האינטרסים של האימא, האבא והסבא.

            לעניין אפוט' לרכוש- יש מקום לטענה כי מינוי האם או הסבא יעניק למשפחה תחושה שהם שותפים בקבלת החלטות בעניין בתם. מאידך, קיים חשש שהדבר יהווה אמצעי לחץ ויפתח פתח לניצול רגשי, כלכלי שאפשר לחסוך מהחסויה. לפיכך מתנגדת האפוט' לדין  למינוי קרובי משפחת החסויה לאפוט' לרכוש.

שיתוף בהחלטות אפשרי דרך אקי"ם ובתיאום עם הגורמים המקצועיים, באופן שיבטיח את טובת החסויה. יש למנות את העמותה במינוי קבוע.  מבקשת  ליתן הנחיות ברורות לאפוט' לקחת בחשבון את חשיבות שימור הקשר בין החסויה לאימה.  את העובדה שלא ניתן להשאירה כל חייה בהוסטל ולקדם את שילובה בקהילה עד כמה שמצבה יאפשר זאת. המפגשים עם הוריה יתרחשו בסביבה המבטיחה שלא תנוצל גופנית, נפשית, רגשית או כלכלית.

7. לענין רצון החסויה - האפוט' לדין נפגשה עמה והתרשמה כי אינה מבינה את המשמעות למינוי וההשלכות המשפטיות. מבחינתה מדובר בשאלת המשך מגורים בהוסטל או בבית עם הוריה. רצונה לשוב לבית "כי אימא ואבא שלי רוצים שאני אחזור ואני אוהבת אותם". חזרה שוב ושוב על תשובה זאת וציינה כי ירכשו לה מחשב וכי אביה ייקח אותה לחוג. החסויה מציינת כי לפעמים רע לה בהוסטל ומתגעגעת לאימא והייתה מעדיפה לגור בבית. מרגישה את אהבת האם ופוגשת בה מידי שבוע בהוסטל.  במועדי  היציאה לבית מבלה את זמנה וישנה בבית ההורים , מבלה עם האם וגם הרבה זמן לבד עם האבא, אליו התייחסה רוב הפעמים בשמו הפרטי "מ.". לא הזכירה נוכחות של הסבא בביקורים.

            הדבר נעשה בניגוד להנחיות וההסדר שנקבע עם שירותי הרווחה בהוסטל ט. וברשות המקומית כ., מקום מגורי הוריה של החסויה.

            האפוט' לדין מציינת כי החסויה חזרה על מספר עובדות שנשמעו לאפוט' לדין כמדאיגות והדברים הועברו לגורמי הרווחה.