קריטריונים לאי תחולת חוק אמנת האג

1. התובע הגיש תביעה, בהתאם לאמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991 ,להצהיר כי  ארבעת ילדיו הורחקו מקנדה לישראל , שלא כדין, ע"י אמם הנתבעת, ומבקש להורות על החזרתם המידית  למקום מגוריהם הרגיל בקנדה. הנתבעת מתנגדת וטוענת לאי תחולת אמנת האג, נוכח הסכם שנחתם בין הצדדים, בה נתן התובע הסכמתו להגירתה לכל ארץ אחרת עם הילדים, ללא צורך בהסכמתו.

תמצית העובדות

2. הצדדים נישאו כדמו"י ביום 30.5.00 בארץ ועברו להתגורר בחו"ל בשנת 2000 (החל משנת 2004 בקנדה). כל ארבעת ילדיהם בני כ-16, 14, 7,ו-5, נולדו בקנדה, בעלי אזרחות קנדית ודוברי אנגלית (הגדולים גם עברית). ביום 21.11.13 ערכו הצדדים הסכם גירושין ( להלן: ההסכם הראשון) והתגרשו בגירושים דתיים בו ביום. לטענת התובעת, חתמו הצדדים על הסכם נוסף מיום 11.3.14  (להלן: ההסכם השני), שהוגש לבימ"ש באונטריו קנדה  ביום 13.11.14 ואושר ולפיו הותרו נישואיהם האזרחיים. התובע מכחיש טענות הנתבעת וטוען כי זייפה את ההסכם השני. מעולם לא ראה אותו ולא חתם עליו לא הוא ולא העד כביכול מטעמו מר ש.כ. שכביכול לטענת הנתבעת, חתום על ההסכם.
3. בחודש יוני 2015 ,הנתבעת יחד עם ארבעת הילדים, עלתה לישראל ומאז מתגוררת איתם בארץ, תחילה ב***** ועתה ב*****. הילדים השתלבו במוסדות חינוכיים ולומדים בבית הספר xxx. הנתבעת מתגוררת עם בן זוג המסייע לה במימון לימודי הילדים וצרכיהם. התובע אינו משלם מזונות. בין התובע לילדים לא היה כל קשר, לא טלפוני ולא מייל ולא בכל דרך אחרת, במשך כשנה , עד הגיעו ארצה לדיון שנקבע בתביעה.
4. עם הגשת התביעה, מונתה העו"ס לס"ד מיכל חלפון מנתניה. בית המשפט ניפגש עם שני הילדים הגדולים ק. וא. במסגרת שמיעת הקטינים, יחד עם העו"ס לס"ד והתרשם מהם ישירות על רצונם במפגשים עם האב התובע.  בהתאם להחלטות בית המשפט ובסיועה של העו"ס לס"ד ,התובע ניפגש עם הילדים בכל פעם בה הגיע לארץ, במהלך הדיונים, בהתאם לרצונו.  יש לציין בחיוב, כי היה שיתוף פעולה של האם הנתבעת, בקיום מפגשים בין התובע וארבעת הילדים בכל פעם שביקש. 
5. במהלך הדיונים וההוכחות הודיע התובע, כי פתח בהליכים בבית המשפט בקנדה, לביטול אישור ההסכם ופסק הדין, שניתן בקנדה. תחילה בקשתו נמחקה מטעמים פרוצדוראליים, אך הוגשה בשנית ביום 15.7.16.  נקבעו מועדי דיון בקנדה לדיון מקדמי ליום 16.9.16 ודיון בשיפוט מקוצר(מהיר-א.מ.) ליום 15.12.16.

לפיכך  הנחת המוצא כי ההסכם השני ,מיום 11.3.14 ,שאושר בבית המשפט הקנדי תקף, כל עוד לא בוטל.   "הפורום הנאות" לדיון בתוקף ההסכם השני ופסק הדין שניתן, הינו בבית המשפט במדינת אונטריו בקנדה בה אושר ההסכם, כאשר הדיון כאן יסוב סביב המשמעות של ההסכם ביחס לתביעה בשלב זה וכל עוד לא בוטל.

טענות התובע

6. התובע דוחה טענת הנתבעת לשיהוי. מציין כי נמנע מלנקוט בהליכים במשך מספר חודשים, בשל טובת הקטינים ואי רצון לחשוף אותם למאבק בינו לגרושתו הנתבעת. ציפה כי העברת הקטינים  לישראל הינה רגעית או זמנית וכי ישובו למקום מושבם הרגיל בקנדה.
7. טוען לזיוף חתימתו וחתימת העד שכביכול חתום על ההסכם השני, עליו מסתמכת הנתבעת מיום 11.3.14. הנתבעת הצליחה לאשר את ההסכם, רק בניסיון שלישי להגשתו לבית המשפט בקנדה. לטענתו, ההסכם התקף בין הצדדים הינו ההסכם הראשון מיום 21.11.13 ,לפיו נקבעה משמורת משותפת.

בהסכם השני בסעיף 4.4, מוותר כביכול על ההסכמה  והידיעה היכן יתגוררו הילדים, דבר שאינו סביר. השינוי בין שני ההסכמים בהפרש של כ- 3 חודשים הינו קיצוני ולנתבעת אין לכך הסבר. ככל שאכן הסכים "לתנועה חופשית של הנתבעת עם ילדיו", מדוע ברחה הנתבעת מבלי לידע אותו ולא אפשרה לו להיפרד מארבעת ילדיו?

העד כביכול להסכם, ש.כ., הגיע מקנדה לארץ ,כדי להיחקר על תצהירו בבית המשפט והנתבעת בחרה להכחיש זהותו במקום להתמודד עם עדותו. בית המשפט הביע עמדה כי הנתבעת עצמה תידרש לאתר את העד, שלטענתה חתם על ההסכם ושמו ש.כ. מכחיש כי חתם על ההסכם ואכן על ההסכם יש חתימת הנתבעת LM וחתימת עוה"ד M (מ.) ואין חתימה שלו.

8. התובע פועל לביטול ההסכם בבית המשפט בקנדה. תוהה מדוע לאחר 3 ימים ,לכאורה מחתימת ההסכם 11.3.14 שולחת ב"כ הנתבעת שוב את ההסכם לחתימה, עם הנחיות היכן לחתום ולהיכן לשלוח עם המעטפה חזרה.
9. לטענתו, היה מעורב באופן שווה בגידול הילדים. מכחיש כי ניתק קשר עם הילדים. לטענתו היה אב מסור, אוהב ואכפתי והיה בקשר תמידי עם הילדים, גם כאשר שהה מחוץ לגבולות קנדה לרגל עסקיו. קשריו עם ילדיו טובים, דואג להם ורוצה רק את טובתם. הילדים רוצים קשר עמו. הנתבעת בילתה מחוץ לבית בלילות עם בן זוגה, השאירה הילדים ללא השגחת מבוגר. טוען כי לא אמרה אמת בקשר להזמנה במלון בקנדה. הנתבעת מערבת את הקטינים בסכסוך. מציין כי מאשימה אותו בסמים, הימורים ואלימות, כאשר אין לכך כל זכר בשיחות עם העו"ס לס"ד שמונתה בתיק.

            התובע מציין  כי הבת הבכורה ק. מביעה את געגועיה אליו, כמצוין בתסקיר מיום 19.5.16. לצד דבריה כי היתה מעורבת במאבק בין הוריה וברצון האם להיות משמורנית וסירוב האב. כך שברי שלא הסכים  ל"תנועה חופשית" ולא ויתר על משמרתו, דבר שאילץ את האם לזייף את ההסכם השני. הנתבעת ניתקה את הקשר בינו לקטין א. והשניים לא דיברו בשנת 2015.

10. העו"ס לס"ד מיכל חלפון, ב-4 תסקיריה ממליצה להפעיל את אמנת האג ולהשיב הקטינים לקנדה. היתה הרחקה של הילדים, תוך הפרת זכויות המשמורת שלו כאב ,כמצוין בהסכם הראשון, כאשר טובת הקטינים לנגד עיניו בפרספקטיבה אובייקטיבית.