פסק דין
רקע וצדדים
1.התובע מלין על כך שנמנע ממנו לבצע קניה בסניף הנתבעת, בטענה שהוא מבצע "קניה סיטונאית". לטענתו, קנה מוצרים "במגבלות הרשת", קרי, את הכמות המותרת במבצע הקנייה שפורסם בדיוור אליו, ולא מעבר לכך, ובמקרה כזה אין הנתבעת רשאית למנוע ממנו את ביצוע הקניה, או כדבריו: "אם אני קונה במגבלות הרשת אתה לא יכול לזרוק אותי מהחנות".
2.בכתב התביעה טען התובע כי ביום שישי 07.09.12 (להלן: "יום שישי") הגיע לקופה, המתין לתורו ואז סירבה הקופאית להעביר את מוצריו בקופה. מנהל הסניף נקרא למקום, והוא טען שהתובע הינו סיטונאי ורכישתו היא של "עגלה סיטונאית" והודיע לתובע שלא יאפשר לו לקנות עוד באותו סניף. התובע לדבריו יצא מהחנות בבושת פנים.
לפי התיאור בכתב התביעה, התובע חזר ביום שני 10.09.12 (להלן: "יום שני") מצויד במכשיר הקלטה, והפעם פנה ביוזמתו למנהל הסניף והודיע לו שאם יימנע ממנו בשנית לבצע רכישה, הוא יזמין משטרה. כאשר חזר מנהל הסניף על עמדתו "לפיה, לא יאפשר לתובע לבצע שום קניה בסניף, 'אפילו של מוצר אחד' ", כך תיאר התובע, הוא פנה לחנות, הניח מוצרים שנדרשו בעגלתו, אך עוד בטרם הגיע לקופה, הודיע לו מנהל הסניף שהקופאית לא תעביר את המוצרים בקופה שכן מדובר ב"עגלה סיטונאית", ולמקום הגיעה גם סגנית המנהל שאף היא ניסתה לשכנע את התובע לצאת מהסניף ללא ביצוע רכישה.
לטענת התובע, שוטר שהוזמן למקום הודיע לו שאין באפשרותו לסייע לתובע, הציע לתובע להגיש תלונה ואף הודיע לתובע שהוא מוכן להעיד על ההתרחשויות שראה.
התובע עתר לפיצוי בגין עוגמת נפש והשפלה, בשל כך שהנתבעת פיתתה אותו להגיע לחנות באמצעות פירסום מבצעים, וגרמה לו לצאת בבושת פנים מהחנות לאחר שביזבז את זמנו באיסוף המוצרים והמתנה בתור לקופה, והוא דרש פיצוי בסך של 30,000 ₪.
3.בכתב ההגנה השיבה הנתבעת כי יש איסור לבצע בסניף רכישה סיטונאית, דבר המקובל ברשתות השיווק השונות, כי התובע פעל בצורה חריגה ולא סבירה ובניגוד לנוהלי הנתבעת, וכי התנהגותו היתה מתגרה וקנטרנית ולא כפי שקונה סביר היה נוהג בנסיבות העניין. לטענת הנתבעת אין לתובע בנסיבות אלה להלין אלא על עצמו.
4.במעמד הדיון, מנהל סניף הנתבע אישר שמנע מהתובע לבצע קניה סיטונאית, אך "לא היה מצב שהעלבתי לקוח" והציג תמונה בטלפון הסלולארי שלו, של השלט המוצב בכניסה לחנות עליו רשום באותיות גדולות: אין מכירה סיטונאית. התובע ציין בעדותו שהוא בעל בית קפה, וחזר על טיעוניו.
5.בעת הדיון השמיע התובע את הקלטה השיחה שביצע בביקורו השני, והגיש לאחר הדיון (ביום 20.06.13) תמלול של ההקלטה.
בשיחה – וכך עולה גם מהתמלול – הבהיר התובע עם הגיעו לקופת החנות ביום שני כי הוא מתכוון לבצע קניה סיטונאית שנאסרה עליו בביקורו הקודם, וביקש לקרוא למנהל. כאשר הגיע מנהל הסניף אמר לו התובע:
"אני הייתי ביום שישי ולא נתת לי לקנות. לאחר שהתייעצתי עם עורך דין, אני ממלא עכשיו עגלה וקונה בדיוק במגבלות מה שמותר... ואסור לך להגיד לי לא לקנות... אז תכתוב לי בבקשה שאתה לא מרשה לי לקנות ."
בהתאם להערה שנרשמה בפרוטוקול, בעת שמיעת ההקלטה התרשמתי כי מנהל הסניף לא הרים את קולו ולא דיבר בטון מעליב אל התובע.
6.התובע הגיש תמונת תקריב (באיכות ירודה) של עגלת הקניות כפי שהיתה לטענתו ביום שני. התרשמתי כי בתמונה נראית עגלה ובה 6 קופסאות גדולות של קפה נמס, 6 קופסאות גדולות של שקיות תה, מספר בקבוקי שתייה ודגני בוקר.
דיון והכרעה
7. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לדחות את התביעה, כפי שיפורט להלן.
8.בפתח הדברים אציין כי לאחר שמיעת השיחה ועיון בתמלול עולה כי התיאור שבכתב התביעה אינו מדוייק, בלשון המעטה. מדברים שצוטטו בסעיף 5 לעיל עולה כי – בניגוד לאמור בכתב התביעה - התובע לא פנה ביוזמתו למנהל הסניף בטרם ביצע את הקניה וכי המנהל לא הודיע לו בטרם הגיע לקופה שלא יורשה לבצע קנייה.
מהי רכישה סיטונאית?
9.בחוקים שונים, כמו גם במילון אבן שושן, ניתן למצוא הגדרה למונח סיטונאי. כך, בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, מוגדר "סיטונאי" כ"מי שעסקו, או חלק מעסקו, הוא למכור אותו מוצר לקמעונאי." כאשר "קמעונאי" מוגדר שם כ"מי שעסקו או חלק מעסקו, הוא למכור אותו מצרך לצרכן." הגדרה דומה קיימת בחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952, שם מוגדר "סיטונאי" כ"מי שעסקו או חלק מעסקו מכירת טובין מתוצרת זולתי למי שאינו צרכן". במילון אבן שושן המונח "סיטונאי" מוגדר כך: "סוחר בקיבולת גדולה... המזמין סחורות בכמויות גדולות ומוכרן לקימעונאים."
10.אלה הגדרות עוסק שהוא בבחינת סיטונאי, ועל פיהן בעל בית קפה, שמוכר מוצרי מזון ושתיה לצרכנים, אינו סיטונאי אלא לכל היותר קמעונאי, ואף לא ברור שכך הוא, שכן הוא מוכר בעיקר שירות, ולא "טובין".