קריאף נ' מזור

פסק דין

1.בפני תביעת התובע לפיצויו בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו, בגין שירות תיקונים לקוי שניתן לו על ידי הנתבעת. המדובר במקרר מתוצאת "שארפ" אשר נרכש על ידי התובע בשנת 2005, יבואן המקרר הינו "ראלקו". לטענת התובע, ביום 23.7.10 התקלקל המקרר פעם ראשונה. התובע פנה לקבל שירות מהנתבעת. טכנאי מטעמה של הנתבעת, בדק את המקרר והחליף מנוע. עבור הביקור שילם התובע סכום של 199 ₪ (על החלפת המנוע לא שילם התובע, שכן היה עדיין באחריות היבואן).

לטענת התובע, שבוע לאחר התיקון, התקלקל המקרר שוב והתובע שוכנע על ידי הנתבעת לבצע ביטוח בסכום של 1,000 ₪ לקבלת שירותים מהנתבעת. לטענת התובע, מאז התיקון הראשון התקלקל המקרר שוב ושוב ובוצעו מספר תיקונים כמפורט: ביום 3.8.10 הוחלף שוב מנוע, ביום 22.8.10 הוחלף בשלישית המנוע, ביום 23.8.10 וביום 24.8.10 נעשו ניסיונות נוספים שלא צלחו לתיקון המקרר, לבסוף ביום 25.8.10 נלקח המקרר על ידי הנתבעת למעבדה.

התובע טען, כי למרות שהובטח לו מקרר חלופי לתקופה בה ישהה המקרר במעבדה, סיפקה לו הנתבעת מקרר חלופי קטן, מלוכלך ולא תקין. התובע הוסיף, כי ביום 1.9.10 הוחזר המקרר מהתיקון כשהוא עובד, אך על דלתותיו שריטות ומכות, שכן המקרר הועבר בשכיבה וללא כיסוי שיגן עליו. התובע הוסיף , כי ביום 10.9.10 במהלך ראש השנה בעת שבביתו מצויים אורחים רבים, התקלקל המקרר שוב. מאחר והתובע ומשפחתו נסעו מיד לאחר ראש השנה לחופשה באילת עד 16.9.10 ולאחר מכן לא יכל הטכנאי להגיע בשל ערב יום הכיפורים, הגיע הטכנאי רק ביום 19.9.10. בביקור זה התברר, כי יש סתימות, בוצע תיקון נוסף אשר אף דרש ביקור נוסף ביום 20.9.10 לצורך מילוי גז. לטענת התובע, לאחר תיקון זה ולאור חוסר האמון בנתבעת, כבר לא חיבר את המקרר לחשמל והוא רכש מקרר חדש.

לטענת התובע, כתוצאה מהזמן בו לא עבד המקרר והזמן בו שהה המקרר בתיקון, נגרמו לו נזקים בסכום של 2,000 ₪ בגין מזון ותרופות שהתקלקלו. בנוסף, תבע התובע סכום של 1,000 ₪ החזר דמי הביטוח ששילם, שכן לאור השירות הלקוי שקיבל ביקש לבטלו ואולם הנתבעת הסכימה להחזיר לו סכום זה, רק בכפוף לתשלום סכום של 40 ₪ נוספים. עוד תבע התובע הפסד 7 ימי עבודה בסכום של 1,200 ₪, נזק למקרר בגין שריטות, הוצאות בגין טלפון ועוגמת נפש- סה"כ 9,000 ₪.

2.הנתבעת טענה כי יש לדחות את התביעה. לטענת הנתבעת, פעלה כנדרש וללא לאות לתיקון המקרר. הנתבעת הוסיפה כי הציעה לתובע מקרר חלופי לתקופה בה שהה המקרר במעבדה ואולם אשת התובע לא הסכימה לקבלו, שכן המקרר החלופי לא מצא חן בעיניה. הנתבעת הוסיפה כי במהלך תקופה זו, היה לתובע מקרר אחר אשר השיג ממכרים ולכן אין לקבל טענותיו לנזקים בגין אבדן אוכל. הנתבעת הודתה כי נגרמו לדלתות המקרר שריטות ואולם, טענה כי הציעה לתובע כי תחליף את דלתות המקרר בדלתות חדשות. לטענת הנתבעת, המקרר היום תקין, והתובע מנסה לעשות עושר ולא במשפט.

דיון:

3.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עיינתי במסמכים שהגישו ובטענותיהם, מצאתי לקבל את התביעה באופן חלקי:

שוכנעתי הן מעדות התובע והן מעדות הטכנאי מטעם הנתבעת, כי למרות דו"ח התקלות שהגישה הנתבעת (נ/1), נזקק התובע לשירותי הנתבעת בגין תקלות חוזרות ונשנות מספר רב יותר של פעמים העומד על - 7-8 ביקורי טכנאי. בענין זה אפנה גם לעדות הטכנאי, אשר הודה כי לא כל הביקורים מדווחים לנתבעת כקריאות מסודרות.

אמנם, אין ספק כי הנתבעת ניסתה לפתור את התקלות במקרר עת שלחה טכנאי לביתו של התובע שוב ושוב. בנוסף, התובע לא הוכיח כי התיקון האחרון לא צלח, שכן הודה כי לא חיבר את המקרר לאחר מכן, לחשמל.

יחד עם זאת, אני מוצאת לקבל את התביעה בהתייחס לעובדה כי תיקוני הנתבעת נמשכו יתר על המידה, שוב ושוב, כאשר הנתבעת אינה מצליחה לפתור את התקלות, דבר המנוגד לצפייתו הסבירה של צרכן הפונה לקבלת שירות. כאמור, המדובר במקרר בן 5 שנים ואין כל ראיה שגם התיקון האחרון לא צלח. לפיכך, גם אם יש לקבל את התביעה, אין לקבל את הסכום הגבוה לו טען התובע בגין עוגמת נפש כתוצאה מהשירות.

4.ביחס להפסד ימי עבודה לא הוכיח התובע, כי נדרש להעדר מהעבודה בשעות ביקורי הטכנאי ואף לא צרף כל נתון המעיד על הפסדי שכר, ככל שנגרמו לו.

5.באשר לטענת הנזקים כתוצאה מהתקופה בה שהה המקרר בתיקון- אינני מוצאת מקום לקבל את טענת התובע, כאילו המקרר החלופי שסופק, לא היה תקין. המדובר בטענה ששמע התובע מפי אשתו, אשר סרבה לקבל את המקרר. אולם, אשת התובע לא העידה כלל בפני. ייתכן שהמקרר היה קטן או מלוכלך, אך מאחר ובהעדר עדות מטעם האישה, לא הוכח כי המקרר לא עבד, היה התובע צריך להקטין את נזקיו ולקבל את המקרר החלופי לתקופה של מספר ימים. בנוסף, אציין כי גם בעובדה שסרב לקבל את המקרר החלופי, יש כדי להצביע על כי הייתה לתובע אלטרנטיבה אחרת והתובע מצא מקרר אחר לאחסון המוצרים,אצלו או אצל שכניו.

6.יחד עם זאת, כאמור, לאור העובדה שהנתבעת לא הצליחה לתקן את הליקויים במהירות וביעילות,ולאור הקלקולים החוזרים ונשנים למרות התיקונים, רשאי היה התובע לבטל את הביטוח שנעשה על ידו זמן קצר לפני כן והוא זכאי להשבת סכום הביטוח בסך 1,000 ₪ (סכום אשר הנתבעת התנתה החזרתו "משום מה" בתשלום 40 ₪ נוספים).

כמו כן, אין חולק כי הנתבעת פגעה בדלתות המקרר עת הופיעו עליהם לאחר התיקון, שריטות ומכות. על פי הצעת המחיר שהגיש התובע (ת/3), עלות החלפת דלתות המקרר במקרה של לקוח המבוטח על ידי חברה הנותנת שירות (כמו שהיה התובע במקרה דנן), עומדת על סך של 1,400 ₪ לשתי הדלתות. הנתבעת לא הציגה כל הצעת מחיר אחת על פיה, שווי הדלתות נמוך יותר, אלא לטענתה, המדובר בהצעה שניתנה לתובע מתחנת שירות שאינה מורשת ליתן שירות לאזור מגוריו של התובע. עוד הוסיפה, הנתבעת, כי יש לאפשר לה להחליף את הדלתות ללא חיוב כספי.

אינני מוצאת כל פגם בכך שהצעת המחיר שהגיש התובע ניתנה מתחנת שירות באזור אחר. בלי קשר לשאלה האם התובע יכול לרכוש את הדלתות מנותנת ההצעה, אם לאו, הרי בהצעת המחיר יש כדי ליתן אינדיקציה לשווי הדלתות. משהנתבעת לא הציגה כל הערכת מחיר אחרת, אין בפני אלא להתבסס על הערכה זו.

באשר לטענת הנתבעת, כי אין לחייבה בפיצוי כספי בגין הפגיעה בדלתות-

הפגיעה בדלתות כתוצאה מלקיחת המקרר לתיקון על ידי הנתבעת, התרחשה לפני כחצי שנה. לא מצאתי כל טעם שבדין על פיו ניתן לאלץ את התובע כיום, לאפשר לנתבעת להחליף את הדלתות. לאור היחסים העכורים וחוסר האמון בין הצדדים, בתוספת העובדה כי הנתבעת לא טרחה לתקן או להחליף עד היום את הדלתות, אני מוצאת לנכון לפסוק לתובע פיצוי כספי מסוים בגין הנזק לדלתות ולהותיר בידיו את האפשרות לבחור באופציה של החלפת הדלתות.

מהתמונות שהגיש התובע עולה, כי המדובר במס' שריטות בלבד ולא בפגיעה בתקינות הדלתות, או בחוסר סגירתן או בשבירתן. התובע הציג כאמור הערכת שמאי לשווי דלתות חדשות בשלמותן, ולא הציג כל הערכה בעניין תיקון השריטות. לפיכך, ועל דרך האמדן בלבד אני מעריכה כי שווי הדלתות, אשר כאמור הוערך על פי הצעת המחיר בסכום של 1,400 ₪ , פחות ב- 60% כתוצאה משריטות אלו -סה"כ 840 ₪. התובע זכאי לבחור כאמור, כי במקום סכום הפיצוי הנ"ל ,תחליף הנתבעת את הדלתות, בהתאם להצעתה.

לאור כל האמור אני מקבלת את התביעה, באופן שאני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: