קרושבסקי נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' השופט מ. דרורי), אשר, לאחר ששמע ראיות, הרשיע ביום 13.09.10 את המערערת בעבירות של אי ציות לתמרור ב' 37 ונהיגה בקלות ראש, וגזר דינה לפסילה בפועל של שלושה חודשים, פסילה מותנית וקנס של 900 ₪.

עפ"י עובדות כתב האישום, ביום 30.10.08 לא צייתה המערערת להוראות תמרור "עצור", אשר היה בכיוון נסיעתה. אמנם עצרה, אך לא נתנה זכות קדימה לרוכב אופנוע, אשר הגיע משמאל לכיוון נסיעתה, הלה אמנם הספיק לקפוץ מהאופנוע שלו והוא נחבל.

בית המשפט, כאמור, שמע ראיות, שמע את עדותו של רוכב האופנוע ואחרים, שמע עדותה של המערערת ודי שאומר שגרסתה של המערערת עצמה בחקירתה הראשית והנגדית בבית משפט קמא, איננה יכולה להתיישב עם זיכוייה מכל השאר.

אכן, כפי שהצביעה ב"כ המדינה, בעדותה אמרה המערערת בעמ' 5 לפרוטוקול כי נכנסה לצומת, כאשר היא מודעת להגעתו של רוכב האופנוע משמאלה, ולמעשה, נכשלה ברשלנותה בהערכת המרחק או במהירות הגעתו של האופנוע למקום שבו רכבה היה.

עליה היה, משהגיעה לצומת, גם רכב שלשיטתה רחוק, בעיקר בתנאי מזג האוויר שהיו אותו יום, נותנת לו את זכות הקדימה.

הכרעתו של בית משפט קמא, שנעשתה בקיצור ולעניין, שהמערערת אשמה בתאונה נכונה ואין להתערב בה.

גם בעניין העונש אין מקום להתערב.

בית משפט קמא נהג ברוחב לב עם המערערת, גזר דינה לקנס נמוך, עונש הפסילה שהטיל עליה איננו עולה על פסילת המינימום המתחייבת בדין. אמנם עברה של המערערת איננו מכביד, נוהגת משנת 1996 ולחובתה רק 3 הרשעות קודמות, אבל למערערת הרשעה בעבירה דומה.

בכל אופן, ההלכה היא שאין ערכאת הערעור מתערבת בחומרת עונש שהטילה הערכאה הדיונית, אין לה מקום וערכאה זו טעתה טעות רצינית, בוודאי שלא כך המקרה.

הערעור נדחה.

הרישיון יופקד עד יום 15.11.10.

ניתנה והודעה היום כ"ה חשון תשע"א, 02/11/2010 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי