קרוצי ואח' נ' מ.ב.ד טורס ואח'

פסק דין בתביעת התובע והחלטה לעניין התביעה שכנגד

ביום 29.10.13 הגיש התובע "בקשה למחיקת התביעה והתביעה שכנגד". בבקשה נטען כי התובע, שעד לאותה עת לא היה מיוצג, סבר תחילה כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד ומעביד ולפיכך פנה לקבלת סעד מבית הדין לעבודה, אלא שלאחר שקיבל ייצוג משפטי, סבור הוא כעת, כי אכן לא התקיימו יחסי עובד מעביד ולפיכך יש למחוק את התביעות ההדדיות מחמת חוסר סמכות עניינית ללא צו להוצאות.

הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה כי זהו המקרה שבו על בית הדין לדחות את בקשת התובע למחיקת התביעה בנימוק של שלילת יתרון שהשיג הנתבע מעצם בחירת התובע להתדיין בבית הדין ומהודאתו בהיותו עובד.

בהחלטתי מיום 9.12.13 קבעתי כי "נוכח טענות הצדדים, סבור בית הדין כי לבקשת התובע יש למחוק את תביעתו, ואילו את התביעה שכנגד יש להעביר לבית משפט השלום, בהעדר סמכות לבית הדין לדון בה נוכח טענות הצדדים כפי שמצאו ביטוי בכתבי הטענות ובפרוטוקול הדיון מחד- ובחזרתו של התובע מטענתו לענין קיום יחסי עובד מעביד- מאידך. בטרם יוכרע בדבר , רשאים הצדדים, בתוך 7 ימים להתיחס לאפשרות זו."

הנתבעת התנגדה להעברת הדיון לבית משפט שלום מהטעם שאין ספק כי בין הצדדים התקיימה מערכת יחסים של עובד ומעביד ובית הדין הוא זה שיוכל להחליט באשר להיקף היחסים בין הצדדים, וכי העברת התביעה שכנגד לבית משפט השלום רק תגרום לבזבוז של זמן שיפוטי יקר, ואף אין לבית המשפט כלל סמכות לדון ביחסי עובד ומעביד.

התובע לא הגיב לעניין זה.

בין כך ובין כך הגישה ב"כ התובע דאז בקשה לשחרור מייצוג ונקבע כי בקשה זו תדון בדיון שנקבע.

בדיון שנערך ביום 29.1.14 נקבע כי בתוך 7 ימים יודיעו התובע ובאת כוחו האם ממשיכה באת כוח התובע לייצג את התובע. עוד נקבע כי "בתוך 10 ימים לאחר מכן יודיעו הצדדים האם הם נכונים להגיע להסכמות, בין לעניין העברת ההליך במתכונת זו אחרת בבית משפט השלום. ובין להעברת ההליך לבוררות אצל רואה החשבון נוכח מה שעלה בדיון היום, לפיו עיקר המחלוקת הנעוץ בשאלה האם יש יחסי עובד ומעביד אלא מהי ההתחשבנות שצריכה להעריך בין הצדדים."

ב"כ התובע הודיעה כי לא תמשיך לייצג את התובע, ונתנה החלטה על שחרור מייצוג.

ביום 6.2.14 הודיעה הנתבעת כי היא עומדת על כך שהדיון בתביעה שכנגד ידון בפני בית זה, משום שלטענתה בין הצדדים התקיימו יחסי עובד ומעביד.

בהחלטתי מיום 9.2.14 התבקש התובע להודיע בתוך 3 ימים האם הוא עומד על בקשתו למחוק תביעתו, ברם התובע לא הגיב להחלטה זו. נציין כי בדיון שנערך ביום 29.1.14 הצהיר התובע לפרוטוקול כי "אני רוצה למחוק את התביעה. אני מודע לזה שתישאר התביעה שכנגד בעינה בין אם בית משפט השלום או בבית דין זה."

משהגענו עד הלום, ובהעדר תגובה מצדו של התובע, תמחק תביעתו. בגין ניהול ההליכים מצאנו מקום לפסוק כנגד התובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ שאם לא ישולמו תוך 30 יום יתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

אשר לתביעה שכנגד- ברי כי אין במחיקת התביעה בתיק העיקרי על ידי התובע כדי שתמחק תביעה זו, ועל כן התביעה שכנגד בעינה עומדת.

אף שגרסתה של התובעת שכנגד , כפי שבאה לידי ביטוי בתגובה לבקשה למחיקה על הסף סותרת את שטענה עד אז ובכלל זה בדיון קדם המשפט הראשון בו הבהיר בא כוחה כי "אין יחסי עובד ומעביד בוודאות" (ש' 3 לפרוטוקול מיום 10.7.2012), הרי נוכח טענות שני הצדדים כפי שהועלו בקדם המשפט האחרון בפני, אשר הותירו שאלת אופי היחסים בין הצדדים בכל הנוגע לפן אחד של ההתקשרות ביניהם בערפול מסוים, ולמען הסר כל ספק, לא יועבר הדיון בתביעה שכנגד לבית משפט השלום.

התיק יועבר לקביעה להוכחות כאשר מובהר כי בשלב הראשון תובאנה ראיות אך בשאלה האם קיימים בין הצדדים יחסי עובד ומעביד. ככל שיוברר כי קיימים יחסי עובד ומעביד, יבחן בית הדין את אופן המשך בירור המחלוקת הכספית שבין הצדדים.

התובע יודיע בתוך 30 יום אם בכוונתו להיות מיוצג על ידי עו"ד בהמשך ההליכים. בהגיע תשובת התובע בעניין או בחלוף המועד להגשתה תינתן החלטה בעניין הגשת תצהירים/שמיעת ראיות בעל פה וקביעת מועד להוכחות.

סוף דבר – תביעת התובע נמחקת כאמור בסעיף 11 לעיל.

ניתן היום, ל' אדר תשע"ד, (02 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.