קרדן רכב בע"מ נ' כהן

פסק דין

1.התובעת הינה חברה העוסקת בהשכרת רכבים ואחד הרכבים שבבעלותה (להלן : רכב 1) ניזוק במהלך תאונת דרכים (להלן: התאונה) שאירעה בין רכב 1 לבין רכב שבו נהג הנתבע (להלן: רכב 2) ומכאן התביעה שבפני להשבת נזקי התובעת.

2.מטעם התובעת העיד נהג רכב 1 במועד התאונה ואשר לטענתו הגיע לצומת עם רמזור ובה מספר נתיבים, כאשר שניים מהם מיועדים לפנייה שמאלה. לטענת נהג רכב 1, רכב 2 עמד בנתיב השמאלי ביותר מבין השניים המובילים לפנייה שמאלה ורכב 1 היה בנתיב שמימינו. עם חילופי הרמזור לאור ירוק, שני הרכבים פנו שמאלה, כל אחד מנתיבו, ובשלב מסוים רכב 2 סטה מנתיב נסיעתו ופגע ברכב 1 וגרם לו לנזקי שפשוף לאורך צידו השמאלי. הנתבע אישר ששני הרכבים אכן פנו שמאלה עת שיצאו שניהם מאותו צומת, אך לטענתו, בפועל, מי שסטה מנתיב נסיעתו היה דווקא רכב 1 ולא רכב 2.

3.התובעת, שהיתה מיוצגת על ידי עורך דין, צירפה תמונות של רכב 1 המראות את מיקום הפגיעה ברכב 1. בעוד שהנתבע, שלא היה מיוצג על ידי עורך דין ובחר לייצג את עצמו וללא נוכחות של נציג מטעם חברת ביטוח וזאת לאור הסכום הנמוך של התביעה, לא הגיש כל תמונה לגבי הנזקים שנגרמו לרכב 2 ולטענתו מדובר בנזק לא משמעותי ואשר תוקן על ידו במוסך שלא גבה תשלום עבור התיקון.

4.תקנה 40(א) לתקנות התעבורה התשכ"ה – 1965 קובעת את החובה לנקוט בזהירות הראויה בעת סטייה מנתיב נסיעה. לאחר שקילת טענות הצדדים לא מצאתי שיש בתמונות של רכב 1, כשלעצמן, כדי לתמוך דווקא בגרסת נהג רכב 1 או להפריך אותה. במילים אחרות, אינני מייחס כל משקל לעובדה שהתובעת צירפה תמונות על מיקום הפגיעה ברכב 1 בעוד שהנתבע לא צירף תמונות לגבי מיקום הפגיעה ורק טען בעל פה כי מיקום הפגיעה ברכב 2 היה בחלקה האמצעי של הכנף הקדמית ימנית. יצוין גם, שכפי שהנתבע לא צירף תמונות של הנזקים לרכב 2, התובעת לא צריפה חוות דעת שמאי לתביעתה בשל הערך הנמוך של הנזק שנגרם והסתפקה בהצגת חשבונית תיקון לנזק.

5.נהג רכב 1 טען שלאחר שהחליף פרטים עם הנתבע, ולכאורה כל אחד הלך לדרכו, עקב אחרי רכב 2 ומצא אותו מבצע פרסה בצומת מסוים וחוזר בחזרה ומכאן הוא למד כי הנתבע אכן סטה מנתיב נסיעתו מאחר וככל הנראה רצה לנסוע בכיוון אחר מזה שנסע בו בפועל. טענה זו היא בגדר סברה וספקולציה שאין בידי לקבלה, מאחר ובאותה מידה ניתן להעלות סברה הפוכה לפיה רכב 2 לא סטה מנתיב נסיעתו ובכל זאת בהמשך דרכו לאחר התאונה ביצע פרסה בכוונה לנסוע למקום אחר מזה שהתכוון לנסוע אליו מלכתחילה.

6.אירוע התאונה שבפני מבוסס על גרסה מול גרסה. קיים קושי לקבוע איזו גרסה עדיפה יותר. יוזכר שהכלל הוא שהמוציא מחברו עליו הראייה. לא התרשמתי שמי מהצדדים הצליח להביא ראיות מספיקות על מנת לגבור על גרסתו של האחר. במילים אחרות, התובעת לא הוכיחה את הטיית מאזן ההסתברויות לטובתה.

7.בנסיבות אלה, התביעה נדחית. כל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

לכל אחד מהצדדים זכות ערעור לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז בלוד תוך 45 ימים.

ניתן היום, י"ב תשרי תשע"ד, 16 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.