קרבון נ' יונילונגו ואח'

פסק דין

עניינה של התביעה שבפני נובע מתשלום שאותו שילמה התובעת לנתבעת מס' 1 על מנת שזו תסדר עבורה אשרת כניסה ועבודה למשך שנה בקנדה.

התובעת שילמה סכום בגין דמי טיפול בסך 100 דולר וסכום נוסף בסך 2000 דולר כמחצית ראשונה של תשלום עבור סידור אותה אשרת כניסה ורישיון עבודה.

הנתבעת 1 מסבירה כי היא אכן קיבלה את הסכום אך אותו העבירה לאחותה של הנתבעת 2 אשר שלחה את הסכום לנתבעת 2 בקנדה על מנת שזו תטפל במתן האשרה.

עד היום, שנתיים וחצי לאחר התשלום ולמרות פניות חוזרות ונשנות לנתבעת 2 בקנדה, לא ידוע אם ומתי יתקבל האישור.

הנתבעת 1 מסבירה כי עבדה כמתנדבת וכי אין לחייב אותה בתשלום הסכום שאותו לא הכניסה לכיסה. עוד מסבירה הנתבעת כי את שעשתה עשתה כחברה של התובעת ולא מתוך כוונת רווח אלא מתוך אמונה שלמה שאכן אותה נתבעת 2 תוכל לסדר אישור כניסה ועבודה.

מנגד מסבירה התובעת, כי בהסכם ביניהן חתומה הנתבעת כמתאמת וממש כצד להסכם ולא רק כמי שעשתה טובה וקישרה אותה עם גורם בחו"ל אשר יכול לסדר אשרת כניסה.

למעשה מסבירה התובעת כי אלמלא הציגה עצמה הנתבעת 1 את עצמה כבעלת קשרים ויכולת לסדר אישור כניסה ואלמלא סמכה עליה, לא היתה מעבירה לה סכום כספי כלשהו.

לאחר שלקחתי בחשבון כי מדובר בשתי נשים קשות יום שהפרוטה אינה מצויה בכיסן, וכי הסכום ששולם מהווה נזק כלכלי ניכר לתובעת 1, ואולם הנתבעת 1 לא נהנתה ממנו, וככל הנראה נפלה גם היא בתוך אותו פח שנטמן על ידי הנתבעת 2 בקנדה, ראיתי לפנים משורת הדין לחלק את הנזק בין שתי הנשים באופן שהנתבעת 1 תשיב לתובעת סך בן 1000$ ובעתיד אם תצליח להפרע מן הנתבעת 2 בקנדה, עדיין תיוותר חייבת סכום נוסף בן 1000$ שאותו תשלם אם תצליח לגבות את החוב. פתרון זה מתאפשר מצד אחד בשל המצג אותו הציגה הנתבעת 1 לפיו ביכולתה לסייע בהסדרת האישור, ומנגד בשל תום לבה בעיסקה והעובדה לפיה שוכנעתי כי לא שלשלה את הסכום לכיסה.

הסכום יחולק ל-4 תשלומים בני 250$ כל אחד וישולם החל מיום 15.2.11.

ניתנה והודעה היום י"ג שבט תשע"א, 18/01/2011 במעמד הנוכחים.

אביטל חן, שופט

הוקלד על ידי: סימונה בירון