קקון נ' אמבון

החלטה

1.התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה בעילה של לשון הרע.

2.הצדדים קיימו את הליכי קדם המשפט ובהתאם להחלטתי מיום 4.11.2010, הוגשו על ידם תצהירי עדות ראשית.

3.במהלך דיון קדם המשפט שהתקיים בפני ביום 9.3.2011, העלתה ב"כ הנתבעת בקשה לעיין בקלטת ותמלול שנזכרו בתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבע, ואשר הוגדרו על ידיו כחסויים. לטענתה, במדה ומדובר בהקלטה של הנתבעת, יש לחשוף אותה כבר כעת, אלא אם מדובר במסמך שהוכן לצרכי משפט. ב"כ הנתבע מצידו טען, כי לאור הלכת סוויסה, שעה שגרסת הנתבעת אינה ברורה, יש מקום לדחות את העיון בקלטת והתמלול. מחד, טען ב"כ הנתבע כי מדובר בראיה חסויה, שאין בדעתו לעשות בה שמוש במהלך שמיעת הראיות בתיק (עמ' 6, שורות 7 - 8 לפרוטוקול). מאידך, טען הנ"ל כי יש מקום לדחות את העיון בקלטת. בהתאם להחלטתי מאותו יום, הגיש ב"כ התובע לעיוני העתק מתמלול ההקלטה.

4.הסוגיה הנוגעת לעיון מאוחר בראיות, קרי - דחיית הגשת ראיות מטעם התובע עד לאחר הגשת ראיות הנתבע נדון לאחרונה ברע"א 5266/10 פלוני נגד מרכז רפואי פלוני (15.8.2010). במסגרת החלטתו, קבע כבוד השופט ריבלין כדלקמן:

אמנם, המבקשים רשאים לעשות שימוש בחיסיון המוקנה להם באופן שימנע מן המשיבים לעיין בתוכן ההקלטה במסגרת הליכי הגילוי והעיון המקדמיים. אולם עניין שונה הוא אם המבקשים מגלים דעתם כי הם מתכוונים להגיש את ההקלטה כראיה לצורך הוכחת תביעתם. במקרה כזה הכלל הוא כי עליהם להגיש את ההקלטה ביחד עם כלל ראיותיהם, אף אם אין הדבר נוח להם מבחינה טקטית. ייתכן שאין לשלול לחלוטין את האפשרות לדחות את מועד הגשתה של ראיה מטעם התובע עד לאחר הגשת ראיות הנתבע ... אולם ראוי להותיר אפשרות זו למקרים חריגים ביותר שבהם קיימת הצדקה מיוחדת לסטות מסדר הבאת הראיות. זאת שכן אין דין דחיית העיון בהקלטה עד למועד הגשת הראיות כדין דחיית הגשת ההקלטה כראיה לאחר מועד הגשת הראיות. בעוד שדחייה מן הסוג הראשון אינה משנה את סדר הבאת הראיות במשפט, הרי שדחייה מן הסוג השני הופכת את סדר הבאת הראיות".

5.אקדים ואומר, כי ספק בעיני אם הקלטת רלבנטית לצורך הכרעה בתביעה נשוא תיק זה. מכל מקום, מטיעוניו של ב"כ התובע ולאחר שעיינתי בתמליל, מתקבל הרושם, לפחות לכאורה, כי מדובר בראיה שהוכנה לצורך משפט (עניין זה לא היה ברור לגמרי מטיעוניו של ב"כ התובע). לפיכך, נהנית הראיה מחיסיון. אלא, שחיסיון זה אינו מאפשר לתובע להציגה במועד הנוח לו, בחריגה מסדר הבאת הראיות לפי תקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי והחלטת בית המשפט מיום 4.11.2010. אם התובע מבקש לעשות שמוש בקלטת, היה עליו להציגה עם הגשת ראיותיו, אף אם הדבר אינו נוח לו מבחינה טקטית. התובע אף לא פנה לבית המשפט בבקשה להתיר לו להציג את הקלטת רק בשלב מאוחר יותר. יתירה מזאת, התובע הרחיק לכת ועתה, הוא מבקש לדחות את הצגת הקלטת כראיה מטעמו, למרות שראיות הנתבעת הוגשו לתיק זה מכבר. התובע לא העלה נימוק מיוחד שיצדיק דחיית הגשת הקלטת כראיה עד לאחר הגשת תצהירי הנתבעת וכל שכן, עד לאחר שיחקרו עדיה, תוך שינוי מהותי בסדר הבאת הראיות ולא מצאתי כי מדובר במקרה מיוחד, בו עלולה הנתבעת "לשבש ראיותיה" (ראה רע"א 5266/10). לפיכך, אני דוחה את טענותיו של התובע בעניין זה.

6.מאחר והלכה למעשה, במצב הדברים שנוצר, הנתבעת "מחלה" לתובע על כך שלא הציג את הקלטת והתמליל מלכתחילה בעת הגשת תצהיריו והיא עומדת על הצגתם כעת, במדה והוא מתכוון לעשות בהם שמוש, עומדות בפני התובע שתי אפשרויות. האחת - להודיע בתוך 5 ימים מהיום, כי הוא מתכוון לעשות שמוש בקלטת ובתמליל בעת שמיעת הראיות בתיק. במקרה זה - יהא עליו להמציא העתק מהקלטת והתמליל לידי ב"כ הנתבעת, בתוך 3 ימים לאחר מכן. השניה - להודיע בתוך 5 ימים מהיום, כי הוא עומד על חיסיון הקלטת והתמליל ואז, הוא יהיה מנוע מלעשות בהם שמוש במהלך המשפט.

7. התובע יפעל בהתאם להוראות סעיף 7 לעיל ויגיש את הודעתו כאמור, עם העתק לצד שכנגד. לא תוגש הודעה כאמור, יהיה מנוע התובע מלעשות שמוש בראיות הנ"ל, בהתאם לחלופה השניה, המפורטת לעיל.

8.המזכירות תמציא לידי ב"כ התובע את המעטפה והתמליל.

9.אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"א, 22 מאי 2011, בהעדר הצדדים.