ת"א
בית משפט השלום נתניה
|
9635-07
24/11/2010
|
בפני השופט:
סמדר קולנדר-אברמוביץ
|
- נגד - |
התובע:
אלי קציר
|
הנתבע:
1. חיים אדיב 2. שאול אדלמן 3. מרים אדלמן 4. ישראל אדלמן
|
פסק-דין |
פסק דין
תביעה זו שבפני החלה בשטר חוב על סך 1,400,000 ₪ שהוגש ללשכת ההוצאה לפועל ע"י מר אלי קצירי (להלן: "קצירי") הזוכה עפ"י השטר כנגד הנתבעים, אדיב חיים, אידלמן שאול, אידלמן מרים ואידלמן ישראל.
שטר החוב נושא תאריך 9.10.02 כאשר עושה השטר הינו שאול אדלמן. הגב' מירה אידלמן אשתו והגב' שרה אידלמן ז" אימו, הינן ערבות לשטר זה.
בבקשה שהגיש התובע לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל צוין שיורשי הגב' שרה אידלמן הינם הנתבעים מס' 1 ו 4 – אדיב חיים ואידלמן ישראל.
הנתבעים הגישו התנגדות לביצוע השטר וטענו שלא חתמו כלל על השטר וחתימתם זויפה. כן טענו שאין כל עילה שטרית כנגד נתבעים מס' 1 – 4.
לאחר שהתקיים דיון בהתנגדות המבקשים הגישו הם בקשה לתיקון תצהיריהם. לטענתם הם היו בטוחים שחתימתם זויפה אולם במהלך הדיון בו ראו לראשונה את השטר המקורי הבחינו שהסכום והתאריך אינם באותו כתב יד ועל כן הסיקו שמדובר בשטר עליו הוחתמו על החלק, ללא ציון סכומו, כאשר הם ידעו שחותמים הם על שטר חוב לצורך קבלת הלוואה בסך 150,000 ₪ בלבד. משכך פנו לגרפולוגית שקבעה שמועד הרישום של הסכום ומועד הפרעון לא נעשו בו זמנית עם הכתיבה של יתר הרישומים בשטר. לכן טענו שיש מקום לתקן תצהיריהם ולטעון שחתמו על שטר חוב להבטחת הלוואה בסך 150,000 ₪ וכי שילמו מלוא ההלוואה. כב' הרשמת לא נעתרה לבקשתם לתיקון תצהיריהם שכן ראתה בכך החלפת כל קו הטיעון של הנתבעים והעלאת טענת התנגדות חדשה.
הנתבעים הגישו ערעור על החלטה זו. בהחלטה מיום 26.11.07 נקבע שניתנת הזכות לנתבעים להגשת התצהירים החדשים וכי תינתן רשות להתגונן לכל הנתבעים.
כן טענו הנתבעים בהקשר להעדר עילת התביעה כנגד נתבעים מס' 1 – 4 . לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים בטענה זו קבעה כב' הרשמת בהחלטתה מיום 31.7.06 שזיקתם של נתבעים מס' 1 ו 4 הינה אך ורק בהיותם יורשי הערבה לשטר הגב' שרה אידלמן בהתאם לצו קיום הצוואה והבקשה לביצוע . על כן קבעה משהפכה הבקשה לביצוע לכתב תביעה אז יש מקום לתבוע אף הנתבעים מכח היותם יורשי המנוחה שרה אידלמן החתומה כערבה על שטר זה.
טענות התובע:
מאחר והתיק החל בהליך של בקשה לביצוע אזי לא הוגש כתב תביעה וטענות התובע הוגשו למעשה בתצהיר העדות הראשית מטעמו.
התובע טען שנתבע מס' 2 שאול אדלמן (להלן:"שאול"") ורעייתו נתבעת מס' 3 הינם בני זוג אשר ניהלו בתקופה הרלוונטית לתביעה עסקי דלק.
מר פייסל מנצור ז"ל (להלן:"פייסל") היה אדם שעסק אף הוא בתחום הדלק והיה חייב כספים לחברות שונות שעסקו אף הן בתחום הדלק וביניהן החברות רקיע בע"מ ושובל רקיע בע"מ (להלן:"רקיע") שהיו חברות בבעלות ורדה הגלילי מתי הגלילי ז"ל וכן אבי גיאור.
קצירי סייע לה"ה הגלילי ולחברת רקיע להתמודד עם המצוקה הכלכלית אליה נקלעו.
פייסל נותר חייב לרקיע סכומי כסף ניכרים מבלי שהצליחו לגבות ממנו דבר, לימים הוכרז על ידי ראש הוצאה לפועל כחייב מוגבל באמצעים.
לאור הסיוע של קצירי הומחה לטובתו חובו של פייסל לחברת רקיע, חוב שנחשב בלתי ניתן לגביה.
קצירי נפגש עם פייסל וזה מסר לו ששאול חייב לו כספים רבים. לכן סיכם קצירי עם פייסל בהסכמת שאול שחובו של שאול לפייסל יומחה אליו וכנגד זאת נמחק חובו של פייסל לרקיע.
נערך הסכם בין פייסל מנצור לרקיע – נספח ב'1 לתצהיר וכן התקבל אישור פייסל לכך – נספח ב' 2.
לאור הסכמה זו נערך אף הסכם בין קצירי לשאול ביום 31.3.02 לפיו שאול ישלם לקצירי את החוב שעמד על סך 1,536,100 ₪ בהתאם לתנאי ההסכם – נספח ג' 1 לתקופה של 10 שנים בתשלום חודשי וקבוע . כן ניתן שטר חוב על ידי שאול כחלק מתנאי ההסכם – שטר החוב הוצג כנספח ג' 2.
בתחילת חודש אוקטובר 2002 לאחר ששאול שילם מספר תשלומים בהתאם להסכם ביקש שאול ואשתו מרים שהתובע יעמיד להם הלוואה על מנת שהם יוכלו להמשיך ולפעול בשוק הדלק ולאור קשיים כלכליים. קצירי הפנה אותם לחברה שעסקה בהלוואות חוץ בנקאיות – חברת ימבק מסחר בע"מ (להלן: "ימבק") שהסכימה להלוות לנתבעים סך של 150,000 ₪ והתנתה את מתן ההלוואה בקבלת ערבות אישית מקצירי.
קצירי התנה את מתן ערבותו להלוואה זו בקבלת בטחונות חיצוניים לכלל חובותיו של שאול כלפיו, דהיינו, בקבלת ערבות אשתו, מרים הנתבעת מס 3 וכן אימו המנוחה ובנוסף רישום משכון על זכויות מרים והאם המנוחה על זכויותיהם בבית. לכן חתמו כל השלושה על שטר חוב (השטר נשוא תיק זה) ללא ציון סכום ומועד פרעון.