קצירי אלי נ' אייזנמן רבקה

פסק דין

שמונה שיקים שסכומם 8,900 ₪, 8,900 ₪, 8,700 ₪, 9,750 ₪, 8,900 ₪, 9,750 ₪, 8,800 ₪ ו-8,800 ₪ שנושאים תאריכים בשנת 2007 שהוגשו ללשכת ההוצאה לפועל על ידי אלי קצירי, התובע כנגד הנתבעת רבקה אייזנמן, אשר השיקים הוצאו מחשבונה. החתום על השיקים הינו מר גד איזנמן. בהתנגדות שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל על ידי בנה של הנתבעת גד איזנמן נטען שמסר את השיקים למר קפלן רן כעזרה, ושקפלן התחייב להשיבם. לימים נפגשו שניהם עם התובע אשר התחייב אף הוא שהשיקים יוחזרו לו. לאחר שנחקר מר אייזמן התקבלה התנגדות הנתבעת וניתנה רשות להגן.

לאחר שהתיק עבר לדיון בפני הוברר שהנתבעת שהינה אשה מבוגרת לא ידעה כלל על הליך ההתנגדות וכי בנה אשר ייצג אותה לטענתו, עשה כן לטענתה ללא כל יפוי כח. כן טענה שבנה שהינו רמאי היושב בבית הסוהר על מעשיו רימה אף אותה, וחתם על שיקים שלא בידיעתה ושלא בהסכמתה ו/או ללא כל יפוי כח לעשות כן.

לאור עובדות אלה קבעתי שיש מקום שיוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים.

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית במסגרתו הצהיר שקיבל השיקים ממר רן קפלן לשם ניכיונם כנגד מזומנים. כאשר קיבל השיקים הם היו תקינים ושלמים. את גד איזנמן בנה של הנתבעת הכיר רק אחרי שקיבל את השיקים, נתן תמורה והם חוללו.

הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית במסגרתו הצהירה שהינה אלמנה בת 96 . בנה גד איזמן שהיה עו"ד היה גם מיופה כח בחשבונה. בשנת 2000 הושעה בנה מלשכת עו"ד ולכן הוציאה אותו משותפות בחשבונה בבנק לאומי בירושלים. מעולם כך הצהירה לא נתנה לבנה יפו כח לפעול בחשבונה לאחר ביטול שותפתו בחשבון. היא אינה חתומה על השיקים נשוא התביעה, לא נתנה כל הרשאה לבנה לחתום על השיקים ובנה מעולם לא סיפר לה שחתם על השיקים. בדצמבר 2009 נגזרו על בנה שנתיים מאסר בגין עברות מרמה וזיוף. לאחר שנודע לה שבנה נידון למאסר פנתה לבנק לברר מצב חשבונה ואז הוברר לה שהבנק אפשר לבנה לבצע בחשבון פעולות שלא בידיעתה ובהעדר יפוי כח.

דיון משפטי:

אין כל מחלוקת שרק על גבי שני שיקים שהוצאו מבנק הפועלים נרשם שהמורשה הינו גד אייזנמן, כאשר יתר השיקים אינם נושאים כל כיתוב.

מהו מעמדו של התובע בשיקים אלה?

התובע טוען שהינו אוחז כשורה שכן כאשר קיבל השיקים הם היו תקינים על פניהם ונתן תמורה בגינם. כפי שאפרט להלן כלל לא שוכנעתי שנתן תמורה כנגד שיקים אלה כפי שאפרט להלן:

בתצהירו פירט שהתמורה ניתנה בדרך של ניכיון שיקים שביצע למר רן קפלן.

בדיון שהתקיים ביום 11.1.01 הצהיר התובע שלווה ממר בוכריס כסף והעבירו לידי בנה של הנתבעת. (ראה עמ' 3 שורות 22-24 לפרוטוקול).

בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 29.6.11 העיד שמר רן קפלן ביקש לבצע עסקת ניכיון בשיקים אלה מול מר מאיר בוכריס העוסק בניכיון שיקים. מר בוכריס ביקש ממנו להיות ערב לשיקים אלה (ראה עמ' 15 שורות 1-2 לפרוטוקול). בהמשך כאשר לא נפרע סכומם של השיקים שילם את מלוא הכסף למר בוכריס.

לא ניתן בפני כל הסבר לשוני כה מהותי בגרסא זו של התובע, שכן עלה מעדותו שהוא עצמו כלל לא ביצע כל עסקת ניכיון אלא רק הסכים לערוב לשיקים.

מדוע שהתובע יסכים לערוב לשיקים?

לטענתו עשה זאת שכן הכיר את מר קפלן (ראה עמ' 18 שורות 6-10).

התובע ניסה להציג עצמו כמי שעוזר לאנשים שנקלעו לצרות, כך העיד "אני עזרתי אני עוזר ואמשיך לעזור לאנשים. כבוד גדול הוא לעזור לאנשים שנקלעים למצוקה לחובות כנגד מערכת שלא יודעים להתמודד איתה". (ראה עמ' 17 שורות 21-22).

מנגד מפסקי דין שניתנו בעניינו של התובע עולה תמונה שונה, של אדם ממולח, אשר במקום לעזור לחייבים שנקלעו למצוקת חובות, עושק אותם תוך ניצול מצוקתם ומשתמש בכספם ובכרכושם לצרכיו. ראה לענין זה ת.א. 44017/07 ת"א וינברג נ' קצירי ואח'.

אף מותב זה בהליך אחר שהתנהל קבעתי שהתרשמותי מהתובע הינה שהינו אדם מתוחכם שתום הלב והיושרה אינם מהווים נר לגביו. ראה ת.א. 9635/07 קצירי נ' חיים אדיב ואח'.

עוד טען התובע שהינו בעל חברת נדל"ן וזה עיסוקו היחיד גם בשנת 2007 (ראה עמ' 16 שורות 24-25).