תפ"ח
בית המשפט המחוזי חיפה
|
2062-05
10/12/2009
|
בפני השופט:
1. י' אלרון
2. כ' סעב
3. מ' גלעד
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
סאלם טורק (אסיר)
|
| גזר דין |
השופט כמאל סעב:
עניינו של הנאשם מובא בפנינו (בפני הרכב שברובו חדש בהתאם להסכמת הצדדים. נזכיר כי ההרכב הקודם היה כב' סגן הנשיאה השופט מנחם נאמן, השופט מנחם פנק לשטיין והשופט כמאל סעב), לשם קציבת עונשו בגין עבירת ההריגה, זאת לאחר שבית המשפט העליון ביטל את הרשעתו בעבירת רצח.
בגלגול הקודם הורשע הנאשם בעבירת רצח ונידון לעונש של מאסר עולם. בית המשפט העליון החליט לזכות את הנאשם ברוב דעות מעבירת הרצח ותחתיה להרשיעו בעבירת ההריגה, עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז 1977. עוד הורשע הנאשם בנשיאת והובלת נשק, עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין.
בקליפת האגוז אזכיר כי הנאשם הורשע בעבירה הנ"ל, עקב זאת שביום 13.9.05 ירה מספר יריות לעבר עדנאן עמאש, (להלן "
המנוח") וגרם למותו. עובר למועד הנ"ל ובמהלך חודש ספטמבר 2005 פרץ סכסוך בין הנאשם למנוח.
לא בכדי קבע המחוקק עונש של 20 שנות מאסר בצד עבירת ההריגה. בדרך זו ביקש המחוקק להדגיש ולהמחיש את חשיבות עקרון קדושת החיים. לעיקרון חשוב זה נתן ביטוי במישורים שונים. כך, בבג"ץ 1067/08
עמותת נוער כהלכה" נ' משרד החינוך (ניתן ביום 6.8.09) נאמר:
"
.... נוכח הקשר הבל ינותק בין חינוכו של אדם לזהותו, הזכות לחינוך איננה מתמצית בהפקת ידע או ברכישתם של כלים פרגמאטיים לפתרונן של בעיות שונות. לכך ניתן ביטוי בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי ..... כלשונו:
" ....... (12)
לחנך להכרה בקדושת החיים ולהנחיל תודעת בטיחות וזהירות לרבות בטיחות בדרכים.
עינינו הרואות, מטרות החינוך נוגעות לעולם התוכן ממנו הגיע התלמיד ולתרבותו, הן נוגעות למורשתו ולאורח חייו, ........".
גם במישור הפלילי מהווה עקרון קדושת החיים שיקול משמעותי בענישה. בית המשפט התייחס לכך בפסיקתו הגם שהדברים נאמרו בעבירה של הריגה בתאונת דרכים שבמהותה שונה במידה מסוימת מעבירת ההריגה במעשי אלימות שחומרתה רבה יותר ומקל וחומר כשהאלימות מבוצעת תוך כדי שימוש בנשק חם. המכנה המשותף לכל אלה הוא עקרון קדושת החיים, וכך נאמר:
"נדמה שקיימים שלושה כללים מנחים בסוגיית הענישה הראויה בעבירה של גרימת תאונת דרכים קטלנית ברשלנות. האחד, ראוי לגזור על נאשם עונש מאסר בפועל ופסילה מלנהוג לתקופה הולמת,
הן בשל עקרון קדושת החיים והן משיקולי הרתעה." - ראו ע"פ 6755/09
ארז אלמוג נ' מדינת ישראל(ניתן ביום 16.11.2009). אף במישור האזרחי קיבל עיקורן קדושת החיים משמעות חשובה - ראו ע"א 285/73
לגיל טרמפולין וציוד ספורט ישראל בע"מ נ' אסתר נחמיאס פ"ד כ"ט (1) 63 (1974)
בית המשפט שב והדגיש את חשיבות עקרון קדושת החיים בע"פ 1448/05
קלמנטייב נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 28.7.05). כב' השופט א. לוי סבר כי יש להחמיר בענישה וכך כתב:
"נקיטתה של אלימות ליישובן של מחלוקות בכלל, ואלימות כה קיצונית בפרט, חייבה תגובה עונשית קשה וכואבת. למרבה הדאבה, ערעור זה הוא ראיה נוספת לנגע האלימות שפשה בחברה הישראלית
ולזילות הגוברת בערך של קדושת החיים. אם מעשים מסוג זה היו בעבר נחלתם של עבריינים, הרי עתה חוטאים בהם רבים, וגם חלקם של בני הנוער לא נפקד מהם. תופעה קשה זו גרמה ומוסיפה לגרום לאובדן חיי אדם ולפציעתם של רבים, ואת המגפה הזו צריך להדביר גם בדרך התווייתה של מדיניות ענישה מחמירה. מנקודת השקפה זו, אין בעונש שנגזר למערער חריגה המצדיקה את התערבותנו, אדרבא, הוא מתחייב מנסיבות האירוע ומהצורך להרתיע את הרבים, ואם בדרך זו נמנע אובדן חייו ולו של אדם אחד, נאמר דיינו". (במקרה זה הוטל עונש של 17 שנות מאסר בשל הריגה על רקע מחלוקת כספית). (ההדגשות לא במקור - כ. ס.).
בע"פ 3547/04
מון נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 3.11.04), כתב כב' השופט ג'ובראן בהתייחסו לנגע האלימות ההולך וגואה במקומותינו:
"לצערנו, מקרי אלימות קשים דוגמת המקרה שלפנינו הפכו להיות לתופעה נפוצה מאד בחברתנו בשנים האחרונות ושומה על בתי המשפט לנקוט מדיניות ענישה חמורה במקרים כגון אלה, על מנת לעמוד בפרץ זה ולהילחם בתופעה חמורה ומדאיגה זו". (בעניין הנ"ל נדחה ערעור על גזר דין בו הוטל עונש של 18 שנות מאסר, מהן 16 שנות מאסר בפועל בגין עבירת הריגה בסכין).
בית המשפט העליון דחה ערעור על פסק דין בו הוטל העונש המרבי בגין הריגה. בפסק הדין מפרי עטו של כב' השופט טירקל נאמר שנקודת המוצא בעבירת הריגה היא שייגזר העונש המרבי וממנו יש להפחית לפי הנסיבות, וכך הוא כתב: