רת"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב – יפו
|
21374-01-10
01/02/2010
|
בפני השופט:
עפרה צ'רניאק
|
- נגד - |
התובע:
אי ל יי ה קפלן
|
הנתבע:
1. אליעזר קורן 2. שירביט חברה לביטוח בע"מ
|
|
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בתל-אביב מיום 17.12.09 (כב' השופט אילן דפדי) אשר דן בתביעה ובתביעה שכנגד שבין הצדדים, ולפיו חויב התובע 2 אשר נהג במכוניתו של המבקש לשלם למשיב פיצוי בסך של 3,108 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכבו של המשיב בתאונת דרכים בה היו השניים מעורבים. המשיבה 2 היתה במועד התאונה המבטחת של רכבו של המשיב.
פסק הדין בוסס על הקביעה לפיה האחריות העיקרית לתאונה מוטלת על התובע 2, וחלקו של המשיב באחריות לתאונה - בשל רשלנות תורמת - הינו בשיעור של 10%.
מכח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, אני דוחה את הבר"ע ללא צורך בתשובת המשיבים.
הלכה היא כי בית משפט של ערעור לא יתערב על נקלה בממצאים עובדתיים ובמיוחד לא יעשה כן אלא במקרים חריגים ביותר משהממצאים מבוססים גם על התרשמות ישירה מעדויות הצדדים. ערכאת הערעור גם לא תתערב בקביעת חלוקת האחריות שנעשתה בבית המשפט קמא כל עוד היא מצויה במתחם הסבירות (ראו: ע"א 753/89 אנגלשטיין נ' אבו-גוהר [פורסם בנבו] 4.5.93; רע"א 3716/09 ג'אנה תעשיות ומשקאות בע"מ נ' מאזן עואד מסחר כללי בע"מ [פורסם בנבו], 21.9.09; ע"א 2906/01 עירית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ [פורסן בנבו], 25.5.06).
במקרה הנדון ישב בית המשפט על המדוכה, שמע את הצדדים התרשם מהם באופן ישיר והעדיף את עיקרי גרסת המשיב, בין היתר לאור שינויים שחלו בגרסת התובעים בקשר לפרטים מהותיים בנוגע לארוע התאונה. הכרעתו - לרבות באשר לחלוקת האחריות לנזקים נשוא התאונה - סבירה על פניה ומנומקת. ממילא נראה שקביעותיו העובדתיות התבססו על חומר הראיות שבא לפניו, אין למצוא בהן כל טעות גלויה והן תומכות במסקנה המשפטית אליה הגיע.
גם אם כתב התביעה שכנגד הומצא למבקש יומיים לפני הדיון ולכן לא הגיש כתב הגנה, לא היתה מניעה מצידו להתייחס לטענות אלה במסגרת עדותו בדיון הראשון או לבקש להתייחס לכך בעת הדיון השני שנערך לאחר יותר מחודש ימים (מה גם שבימ"ש לתביעות קטנות רשאי בנסיבות מתאימות לקיים את הדיון גם אם לא הוגש כתב הגנה כאמור מכח ס' 10 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין)). גם לא היתה כל מניעה לבקש דחיה של מועד הדיון על מנת להביא ראיות נוספות אם היה צורך.
כלל הוא שפרוטוקול הדיון משקף נאמנה את מהלך הדיון, ובעל דין הטוען אחרת עליו לבקש מבית המשפט שניהל את הפרוטוקול לתקנו. במקרה דנן אין בפרוטוקול הדיונים זכר לטענות המבקש בבר"ע לפיהן לא ניתנה לו הזדמנות לענות לכתב התביעה שכנגד או להציג ראיות בדבר גובה הנזק, ולא מצאתי בחומר שלפני כי הוגשה לבית משפט קמא בקשה לתיקון הרישום בפרוטוקול.
מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל, קצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה, בית המשפט לתביעות קטנות אינו כבול בסדרי הדין ולדיני הראיות באופן דווקני, ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות לערער על פסק הדין (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ ([פורסם בנבו], 17.3.09). איני סבורה כי המקרה הנדון נמנה על אותם מקרים מצומצמים שבהם מוצדקת התערבות ערכאת ערעור בממצאים שקבעה הערכאה הדיונית.
לאור האמור לעיל ומכח סמכותי לפי תקנה 406 (א) לתקנות סד"א אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובה. אין צו להוצאות.
ניתן בלשכתי היום, יז שבט תש"ע, 1 פברואר 2010. המזכירות תודיע לצדדים.