קפיטל בע"מ נ' דורי

החלטה

בפני התנגדותו של המבקש לבקשה לביצוע שטר שהגישה כנגדו המשיבה, ללשכת ההוצאה לפועל בחדרה, בתיק מס' 1210706104.

בתצהירו טען המבקש טענה אחת ויחידה, והיא כי החתימה על השיקים אשר הוגשו לביצוע על ידי המשיבה אינה חתימתו וכי המדובר בחתימה מזוייפת.

המבקש הוסיף כי לא ברור לו מתי הוסבו השיקים למשיבה ומהי התמורה שנתנה בגינם.

גירסה זו היא גירסה "רזה" ודלת פרטים שלא היה מקום להעלותה, בצורה כזו, בתצהיר התנגדות לבקשה לביצוע שטר.

ההלכה היא כי "אין מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענות ההגנה שלו"

(ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי נ' בנק לאומי, פ"ד נט (3) 41 – ההדגשה שלי – י.ב).

לכל הפחות היה על המבקש לתאר את אופן יציאתם של השיקים מחזקתו, את הידוע לו אודות הנפרעים על גבי השיקים ו/או פרטים אחרים הצריכים לעניין.

בחקירתו של המבקש בפני, בדיון שהתקיים ביום 11/1/2011, התבררו פרטים נוספים, המערערים את גירסת המבקש, במיוחד לאור סתירות שונות בגירסתו, אשר "התפתחה" תוך כדי הדיון.

בתחילה טען המבקש שאינו מכיר את "גולדן הדרום" (אחת הנפרעים על גבי השיקים אשר הוסבו לאחר מכן לזכות המשיבה – י.ב.), ולאחר מכן התברר כי אביו, שהוא שותף או שכיר בעסקו של המבקש, נטל הלוואה מ"גולדן הדרום".

כמו כן, במהלך החקירה טען המבקש כי פנקס השיקים "נעלם" מחדרו, וכי בדק ומצא שכל השיקים שנמשכו ממנו נפרעו, מלבד שני השיקים נשוא ההתנגדות. ברם, בהמשך החקירה הודה כי לא ביצע כל בדיקה באשר לשיקים בפנקס.

ואולם, למרות תהיות, סתירות, חסרים ופערי-מידע אלה בתצהירו של המבקש, ובחקירתו בפני, הגעתי למסקנה כי יש להתיר לו להתגונן בפני תביעתה השטרית של המשיבה, וזאת משני טעמים עיקריים.

ראשית, גירסתו הבסיסית של המבקש כי החתימה על גבי השיקים אינה חתימתו, לא התמוטטה בחקירתו הנגדית ולא התבררה כהגנת בדים, וזאת גם אם נתגלו בה בקיעים מסויימים, הנוגעים בעיקר למהימנותה הלכאורית של הגירסה (בדיקה שממילא אינני רשאי לבצע בשלב זה).

שנית, עלה מחקירתו של המבקש כי ככל הנראה ניתן אחד השיקים בגין הלוואה חוץ-בנקאית, וכי המשיבה קשורה בדרך כלשהי, שהמבקש איננו יודע עליה במדוייק, לאותה חברת "גולדן הדרום" שנתנה את ההלוואה.

אם כך הם פני הדברים, הרי שהבקשה לביצוע חסרה פרטים מהותיים הנדרשים על פי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג – 1993 (להלן: "החוק").

במסגרת זו, קבע המחוקק בסעיף 8 לחוק סדרי דין מיוחדים למקרים בהם מבקש המלווה להגיש תובענה כנגד הלווה בבית המשפט, או שמבקש הוא להגיש כנגדו בקשה ללשכת ההוצאה לפועל לביצוע פסק דין או לביצוע שטר, כשגדר המחלוקת הינה ההלוואה שניתנה. לפיכך קובע סעיף 8 לחוק, ובזו הלשון:

"(א) הגיש מלווה תובענה בבית משפט נגד לווה, או הגיש נגדו בקשה ללשכת הוצאה לפועל לביצוע פסק דין או לביצוע שטר, והכל בקשר לחוזה הלוואה, יצרף לכתב התביעה או לבקשה העתק של פסק הדין או של החוזה, לפי הענין;

(ב) בתובענה או בקשה כאמור בסעיף קטן (א) יציין המלווה את הסכום שתשלומו נדרש ואת אופן חישובו, וכן פרטים אלה:

(1) כל הפרטים שיש לגלותם לפי סעיף 3(ב);

(2) התשלומים ששילם הלווה לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום;