ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
30018-01-12
29/02/2012
|
בפני השופט:
ורדה שוורץ
|
- נגד - |
התובע:
|
הנתבע:
קפה קפה טשרניחובסקי בע"מ
|
|
החלטה
בתיק זה הוגשה התנגדות לביצוע שטר שלא במועד הקבוע בחוק.
הוגשה בקשה להארכת מועד בה נטען כי ניתנה הסכמה להארכת המועד להגשת ההתנגדות על ידי מנהל המשיבה.
ביום 6.2.12 הוגשה בקשה מטעם המבקשת לבטול צו העיקול על חשבון הבנק מהטעם כי מדובר בחשבון עו"ש החיוני לפעילותה של המבקשת ואין מדובר בחשבון המחזיק כספים כבטוחה למשיבה.
הבקשה הוגשה על ידי ב"כ המבקשת ללא כל נימוקים משפטיים וללא תצהיר או ראיות לאמור בה.
לאחר שנדרש לכך, הגיש ב"כ המבקשת דפי חשבון עו"ש של חשבון הבנק ממנו עולה יתרת חובה במשך 3 חודשים הקודמים להגשת הבקשה.
ב"כ המשיבה התנגד לבטול צו העיקול למרות יתרת החובה בחשבון כאשר עיקר טענתו היא כי ניתן לעקל גם מסגרת אשראי.
ב"כ המבקשת לא נתן תגובה עניינית לטענה זו של ב"כ המשיבה.
2. ראשית יובהר ההליך הננקט עתה.
תקנה 108(ג) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי כל ההליכים שננקטו בתיק ההוצאה לפועל בטרם עוכבו ההליכים כתוצאה מהגשת התנגדות לביצוע שטר, יעמדו בעינם כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת.
הסמכות להוסיף סעדים זמניים או לבטלם, נתון מעתה לבית המשפט בלבד.
ברע"א 7815/09 אופיר יונתן דוד נ. אקסלנס נשואה שרותי בורסה בע"מ נדונה מסכת עובדתית דומה מאד לזו שבפני בתיק זה ושם נקבע כדלקמן:
"הסעד ניתן מתחילה בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, אולם הבקשה לביטולו הוגשה לפני ערכאה הנשלטת על-ידי תקנות סדר הדין האזרחי. בסופו של יום, כך דומה, על בקשה זו להידון בכפוף לתקנות סדר הדין האזרחי ובהתאם להוראות המצויות בהן, כדי להחיל על הנתבע את מכלול ההגנות שמקנות לו התקנות".
אלא שב"כ המבקשת לא עתר לבטול צו העיקול בטענה שלא היה מקום להטילו מכבתחילה בשל אי קיום התנאים הנדרשים על פי תקנות סד"א, אלא טענתו מתרכזת אך ורק בשאלת התועלת בעצם הטלת העיקול והצורך בו נוכח הנכס שנתפס.
לטענת ב"כ המבקשת לא נתפס כל נכס ולכן יש לבטל את צו העיקול אשר אינו מועיל למשיבה ומזיק למבקשת.
טענתו נסמכת על ההלכה הפסוקה לפיה חשבון ביתרת חובה אינו ניתן לעיקול.
ראה לצורך העניין ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' הסתדרות הרבנים דאמריקה.
עם זאת, הצדק עם ב"כ המשיבה בטענתו כי אף מסגרת אשראי ניתנת לעיקול.
ראה לצורך העניין ת.א. (מחוזי תל אביב יפו) 2176-08 אלבס ואח' נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ שם נאמר: "התוצאה לפיה ניתן לעקל את הזכות למשיכת יתר לפי הסכם מסגרת אשראי, כולה או חלקה, מתיישבת עם מהותה של הזכות ועם שיקולי מדיניות משפטית".
הטענה כי עוקלה מסגרת האשראי של המבקשת לא הוכחשה ולפיכך, דין הבקשה להידחות.