קפה י.ח.ד. בע"מ נ' בנק מזרחי-טפחות סניף הקריון

פסק דין

בפני בקשה לביטול הגבלה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א -1981 (להלן: "החוק").

המבקשת הינה חברה בע"מ אשר עיסוקה הינו ניהול מסעדות ובתי קפה, המנהלת חשבון עו"ש אצל המשיב. באותו סניף של המשיב מנוהל אף חשבון העו"ש של חברת קפה י.ח.ד כ.י. (2006) בע"מ (להלן:"כ.י."), שהינה חברה המצויה בבעלות אישתו של מנהל המבקשת.

לטענת המבקשת, במהלך החודשים ינואר- פברואר 2008 העביר המשיב, על דעת עצמו וללא קבלת רשות, מחשבונה של המבקשת לחשבונה של כ.י. כספים בסכומים גבוהים. העברת כספים זו פגעה ביכולת המבקשת לעמוד במסגרת העו"ש המאושרת וגרמה לחילול שיקים בחשבון המבקשת. משחוללו בחשבון המבקשת 10 שקים, קיבלה ביום 7.3.08 הודעת הגבלה ומכאן הבקשה שלפני.

העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת

במהלך 8/04 פתחה המבקשת חשבון עו"ש אצל המשיב שמספרו 159127 (להלן:"חשבון 159"). החשבון הוגבל ומיום 30.6.06 הפסיקה המבקשת כל פעילות בחשבון 159 (להלן: "ההגבלה הראשונה"). מסגרת האשראי בוטלה ויתרת החוב נפרסה להלוואה כשזיכויי האשראי המשיכו להכנס לחשבון לצורך פרעון חובות.

במהלך 6/06 הוקמה על ידי אשת מנהל המבקשת, למטרת ניהול אותו עסק שהתנהל על ידי המבקשת, חברה חדשה בשם קפה אור תרבות בע"מ, אשר בהמשך שונה שמה לקפה י.ח.ד כ.י. (2006) בע"מ.

כ.י. ניהלה פעילותה העסקית אצל המשיב בחשבון שמספרו 173545 (להלן:"חשבון 545"). בחשבון 545 לא היתה כל מסגרת אשראי ולא היה ניתן למשוך שיקים בחריגה.

בעקבות שריפה אשר פרצה בעסק המבקשת, נוצרה בעיה של תזרים מזומנים ושל חריגות בחשבון 545.

במהלך שנת 2007 הסתיימה ההגבלה הראשונה, והמבקשת החלה להפעיל את חשבון 159 מחדש.

ביום 9.7.06 נתנה המבקשת למשיב הוראה בכתב (להלן:"הוראת ההעברה") המאשרת ביצוע העברות מחשבון 159 לחשבון 545 וכן לחשבון 124714 שהינו חשבונו האישי של מנהל המבקשת (להלן: "ירון"), במידה ותהיינה חריגות בחשבונות הללו ( העתק מההוראה צורף לתגובת המשיב).

אין הצדדים חלוקים באשר לעצם העובדה כי לא נמסרה למשיב הוראה בכתב המבטלת את ההוראה הנ"ל עד ליום 14.3.08- לאחר קבלת הודעת ההגבלה.המחלוקת נתגלעה ביחס לעובדה באם נתן ירון הוראה בעל פה למשיב שלא לבצע העברות נוספות מחשבון 159 לחשבון 545 או לחשבון אחר, ובאם כן – מתי ניתנה הוראה זו, ומה נפקותה ביחס לחילול השיקים נשוא הבקשה.

דיון והכרעה

8. בפתח הדברים אציין כי בהתאם לסעיף 10 לחוק אין בסמכותו של בית משפט זה ליתן סעד של ביטול הליכי ההגבלה, אלא סעד של גריעת שקים ממניין השקים המסורבים בלבד.כן אציין כי בנסיבות של אי התייצבות המצהיר הנוסף מטעם המבקשת, מר משה מיכאל, לחקירה על תצהירו, לא ישמש תצהיר זה ראיה בהליך.

9. בהתאם לסעיף 10 (א)(3) לחוק לקוח רשאי לבקש גריעת שיק ממניין השקים, מקום בו היה לו "יסוד סביר להניח שהיתה לבנק חובה לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם איתו".טענת המבקשת בתמצית הינה כי המשיב לא נענה לבקשתה בע"פ לשינוי ההסכם הקיים (שגובש על בסיס הוראת ההעברה) וכי אלמלא ביצע המשיב, בניגוד לבקשתו המפורשת של ירון בעל פה ולפיכך שלא כדין, העברות כספים מחשבון 159 לחשבון 545, היה כיסוי לשיקים שנמסרו לספקים והחשבון לא היה מוגבל.המבקשת טוענת כי הוראה כאמור ניתנה בע"פ במספר הזדמנויות, לעומתה טוען המשיב כי הוראה בכתב ניתן לבטל אך ורק בכתב, ולא ניתן לבטלה בע"פ.

אינני מקבלת את עמדת המשיב כי מדובר בטענה בעל פה כנגד מסמך בכתב, כי אם בטענה מתחום החוזים לפיה שינוי תנאי ההסכם יכול להיעשות בכתב בלבד. דומה הדבר לנסיבות שהיו בבר"ע (תל-אביב) 1560/00 אולמי רון הרצליה נ' אולמי רון פאל ואח', (13.7.00), שם נקבע כי צד לחוזה לא יוכל להעלות טענה על הסכמה בעל פה, לאחר שנקבע בחוזה כי שינוי יעשה רק בכתב: "כאשר צדדים לחוזה מסכימים כי לא יהיה תוקף לכל שינוי בו, אלא אם יעשה בדרך או בצורה מסויימת, כפי שנקבע כאן... הסכמתם מחייבת. אין המדובר בטענה בע"פ כנגד מסמך בכתב, שהינה ענין שבדרכי הוכחה. הקביעה החוזית ששינוי תנאי החוזה צריך להעשות בכתב, חוסמת בפניי הצדדים את האפשרות להוכיח קיום שינוי תנאים בהוכחות בע"פ..".

בענייננו, לא הובאה בפני כל ראיה לכך שקיים אצל המשיב נוהל לפיו כל הוראה בכתב ניתן לשנות רק בכתב. המצהיר מטעם המשיב (להלן:"פוגל") העיד בתחילה כי הוראת ההעברה הינה הוראה בלתי חוזרת, לאחר מכן חזר בו מאמירה זו וטען כי מקום בו ניתנה הוראה בכתב, ביטולה יכול להיעשות רק בכתב, אולם בהמשך הודה כי ממועד מסויים ואילך נכון היה לקבל גם הוראה בע"פ (עמ' 10 לפרוטוקול שורות 3 – 22). עינינו הרואות, כי בניגוד לטענתו, נכון היה המשיב לקבל גם הוראה בע"פ, ופוגל אף הודה כי ניתנה על ידי ירון הוראה כזו. מכאן שדין טענת המשיב כי המבקשת לא הוכיחה מתן הוראה בעל פה להידחות.

10. אלא שאין בכך להושיע את המבקשת שכן עדיין נותר לבחון מהו המועד בו מסר ירון לראשונה הוראה בע"פ המבטלת את הוראת המעבר.

פוגל לא יכול היה לנקוב במועד בו ניתנה הוראת ירון להפסיק לבצע העברות בחשבונות בהתאם להוראת ההעברה, אולם הוא ציין כי הוראה כזו לא ניתנה בחודש דצמבר 2007 אלא במהלך החודשים ינואר – מרץ 2008 (עמ' 8 שורות 23 – 25). כמו כן הוסיף פוגל וציין כי אמר לירון שבאם ברצונו לבטל את הוראת ההעברה, עליו לעשות כן בכתב ולא בעל פה.

בגירסת מנהל המבקשת נתגלו סתירות בכל הנוגע למועד מתן הוראת הביטול בע"פ להוראת ההעברה. בעוד שמתצהירו של ירון משתמע כי הוראה בע"פ נמסרה למשיב במהלך חודש ינואר(סעיף 6 לתצהיר), הרי שמעדותו עולה כי הודעה כאמור נמסרה לראשונה למשיב, לכל המוקדם, בסוף חודש פברואר. ירון העיד כי ביקש שיופסקו העברות הכספים לאחר שכבר לא היו יותר שיקים למשיכה בחשבון 545 (עמ' 3 שורות 3 -4) וממוצג נ/1 עולה כי עד לסוף חודש פברואר היו משיכות שיקים והוראות קבע בחשבון 545 (זאת בניגוד לעדותו של ירון כי לאחר חודש ינואר 2008 לא היו עוד שיקים משוכים בחשבון 545).