קעדאן ואח' נ' עמותת חסידי חוסני אלקואסמי ואח'

החלטה

1.התובעים הגישו תביעה ובה עתרו כי בית המשפט יכריז על הקמת הקדש ציבורי במקרקעין ויבטל כל עיסקאות מכירה שנעשו בקשר למקרקעין אלה.

2.העובדות בתמצית הן כי אמה המנוחה של התובעת מס 1 (שהתובע מס' 2 הינו בנה) (להלן: "המנוחה"), העבירה לנתבעת מס' 1, עמותת חסידי חוסני אלקואמסי (להלן: "העמותה"), את זכויותיה בחלקה 15 בגוש 8753 בשטח של 10 דונם בבאקה אל גרבייה (להלן: "החלקה"). הנתבעים האחרים רכשו מהעמותה חלקים מהחלקה, לאחר שזו הועברה לבעלותה.

3.בתביעתם טענו התובעים כי המנוחה העבירה את החלקה לעמותה, כדי לקיים את רצון בעלה המנוח להקים על החלקה וקף לצורך הקמת מסגד, וכי יש ליתן תוקף לכוונתה ולהכריז על הקמת הוקף. כן טענו כי מכירת חלקים מהחלקה לנתבעים האחרים – בטלה .

4.בד בבד עם הגשת התביעה הגישו התובעים גם בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר יאסור ביצוע כל עיסקאות בקשר עם החלקה ו/או כל עבודות בניה על החלקה,עד הכרעה בתביעתם. בבקשה נטען כי הצו נחוץ לשם שמירה על המצב הקיים ועל מנת שימנע סיכול הסעדים המבוקשים בתביעה.

5.הנתבעים, מצידם, הגישו בקשה לדחית התביעה על הסף.

6.ביום 20.5.10 ניתנה על ידי החלטה ובה דחיתי את בקשת הנתבעים לדחות את התביעה על הסף. באשר לבקשת התובעים, ניתן על ידי צו מניעה זמני חלקי, לפיו נאסר ביצוע עיסקאות בחלקה עד החלטה אחרת. כן נאסר ביצוע כל עבודות בניה על החלקה, למעט עבודות שהנתבעים כבר החלו בביצועם ו/או כבר ניתן לגביהן היתר בניה.

תוקף הצו הותנה בהפקדה בסך 15,000 ₪.

7.התובעים והעמותה הגישו בקשות רשות ערעור על ההחלטה (רע"א 4626/10 ורע"א 5285/10). בפסק דין מיום 17.10.10 נקבע כי ההיתר לביצוע עבודות בניה יסוייג בקיומו של היתר בניה לכל עבודה, וסכום ההפקדה הועמד על 100,000 ₪.

8.בהמשך, הגישו הנתבעים בקשות לחיוב התובעים בהפקדת ערובה נאותה להבטחת הוצאותיהם. בבקשות נטען כי התובעים אינם ממלאים הוראות החלטות מהליכים קודמים ולא משלמים הוצאות בהם חוייבו, וכי סיכויי התביעה קלושים, כפי שנקבע גם על ידי בית המשפט. הנתבעים הוסיפו וטענו כי אין לתובעים כל נכסים ו/או אמצעים כספיים וכי לא ניתן יהיה להפרע מהם, במידה ותביעתם תדחה והם יחוייבו בתשלום הוצאות לנתבעים. הנתבעים גם הדגישו את חוסר תום ליבם של התובעים בהגשת התביעה.

9.התובעים טענו בתגובה לבקשות כי הם שילמו הוצאות בחלק מההליכים וכי הטענה אודות העדר מקורות כספיים הינה סתמית. לטענתם, עוניו של תובע אינו מצדיק נעילת שערי בית המשפט בפניו, וכי הפקדות שביצעו בתיק זה, בבקשה לצו מניעה, מעידות על יכולתם הטובה והאיתנה. התובעים הוסיפו וטענו כי תביעתם מוצדקת ומבוססת וסיכוייה גבוהים, וכי לא מתקיימים בענייננו תנאי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, המצדיקות חיוב בהפקדת ערובה.

10.לאחר הגשת הבקשה הראשונה (על ידי הנתבעת מס' 5) הוגשה בקשה נוספת ובה נאמר כי התובעת מס' 1 נפטרה וכי עובדה זו הועלמה מידיעת בית המשפט בתגובה שהגישו התובעים, כמו גם העובדה שחשבונו של התובע מס' 2 הוגבל בנסיבות מחמירות, מחודש ספטמבר 2009. כן נאמר כי התובעים לא השלימו את הפקדון, עד הסכום שנקבע על ידי בית המשפט העליון, ומשכך גם צו המניעה הזמני התבטל. עוד נטען על ידי הנתבעים כי מלכתחילה לב"כ התובעים לא היתה הרשאה להגיש את התביעה בשם התובעת המנוחה.

11.בתגובה נוספת שהוגשה על ידי התובע נטען כי על אף שהוגבל בבנק, כל השיקים שמסר כובדו, והוא אינו חייב כספים לאיש וכי מצבו הכלכלי איתן, וידוע גם לנתבעים. באשר ליפוי כוח מטעם המנוחה הרי שב"כ התובעים הגיש יפוי כוח חתום על ידי התובעת בענין החלקה.

12.התובעים מצידם הגישו בקשה לרשום בלשכת רישום המקרקעין הערה בדבר קיומו של ההליך בתיק זה.

13.הנתבעים התנגדו לבקשה וטענו כי הליך זה אינו מוכר ואין לו מקום.

14.התובעים טענו כי הם מבקשים את הרישום על מנת להתריע בפני קונים פוטנציאליים שיבקשו לערוך הסכמים בקשר לחלקה.

15.על תכליתה של תקנה 519 לתקנות עמד כבוד השופט מלצר ברע"א 107/08 עזבון המנוח עלי ג'אליה ואח' נ. מדינת ישראל ( פסק דין מיום 31.1.10):

"תכלית תקנה 519 לתקנות סדר הדין היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, בפרט כאשר בית המשפט סבור כי סיכויי ההליך קלושים. אולם על מנת למנוע מצב שבו הגישה לבית המשפט תתאפשר רק לבעלי אמצעים, נקבע כי על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו בגדרי התקנה האמורה במתינות ובאופן זהיר (ראו: רע"א 544/89 אויקל תעשיות בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד (1) 647 (1990); ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ, פ"ד מז (3) 846 (1993); רע"א 2808/00 שופר סל בע"מ נ' אורי ניב, פ"ד נד (2) 845 (2000); רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (טרם פורסם, 11.2.2009)).

התקנה עצמה איננה כוללת קריטריונים לשימוש בה, אולם בפסיקה הותוו כמה שיקולים מנחים, הכוללים, בין היתר, את הנתונים הבאים: זכות הגישה לערכאות; סיכויי ההליך; מורכבות ההליך; מיהות הצדדים; מידת תום הלב בנקיטת ההליך".

16.וברע"א 5104/10 אליהו בן דוד נ. מדינת ישראל (פסק דין מיום 17.11.10) נקבע על ידי כבוד השופט א. גרוניס (בעניינו של תושב ישראל):