קסא נ' משטרת ישראל-תחנת כרמיאל

החלטה

הבקשה שלפניי היא להחזרת תפוס לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב] תשכ"ט – 1969 (להלן – "הפסד"פ").

עפ"י הנטען בבקשה, המבקש הוא בעל עסק לאספקת שירותי אינטרנט הממוקם ברחוב החרושת 5 בכרמיאל (להלן – "בית העסק").

ביום 17/3/11 הגיעו שוטרים לבית העסק ותפסו שמונה מחשבים החשודים כמכונות המשמשות למשחקי מזל אסורים וסכום כסף בסך 850 ש"ח (להלן – "הפריטים").

טענות המבקש:

המבקש מבסס את בקשתו על שלושה נימוקים עיקריים: האחד, כי עובר לפשיטה לא התנהלה בבית העסק כל פעילות אסורה עפ"י חוק, ובכלל זה הימורים ומשחקי מזל אסורים. מכל מקום, לא היה לשוטרים באותה עת יסוד סביר להניח כי בבית העסק מתנהלים משחקי מזל אסורים.

הנימוק השני - כי החיפוש שנעשה בבית העסק היה שלא כדין מאחר שנעשה ללא נוכחות שני עדים שאינם שוטרים, ומאחר שעסקינן בעבירות מסוג עוון לא ניתן לערוך חיפוש ללא צו שיפוטי. עלאלה הוסיף המבקש, כי המשיבה לא היתה רשאית לחדור למחשבים שנתפסו ולהפיק פלט מתוך החדירה, ללא נוכחות שני עדים – כמצוות סעיף 23א לפסד"פ.

הנימוק השלישי - כי גם בחלוף 48 שעות מאז תפיסת הפריטים המהווים חלקי מחשב, המשיבה לא פנתה לבית המשפט בבקשה להתיר לה להמשיך ולהחזיק בהם – כמצוות סעיף 32(ב) לפסד"פ. באשר להמשך תפיסת הכספים טוען המבקש, כי לכספים אין כל ערך ראייתי, ומכל מקום ובשל הפגיעה בזכות הקניין, גישת הפסיקה היא להורות על החזרת תפוסים ובפרט כאשר מדובר בכספים.

טענות המשיבה:

המשיבה אישרה כי תפסה בבית העסק של המבקש 8 מכונות המשמשות עפ"י החשד למשחקי מזל אסורים, וסכום כסף בסך של 850 ש"ח. כמו כן אישרה המשיבה, כי השוטרים הגיעו לבית העסק כשהם מצוידים בצו חיפוש שהוצא על סמך מידע שהתקבל עוד קודם לכן, ולפיו מתקיימים במקום משחקי מזל אסורים.

לטענת המשיבה, המבקש נכח בבית העסק בזמן הגעת השוטרים והוא אפשר להם להיכנס ואף בקש לערוך את החיפוש ללא נוכחות עדים. עם זאת בזמן החיפוש נכחו במקום עובדת של בית העסק ואדם נוסף שזהותו אינה ידועה וכל המהלך תועד במצלמת וידאו. עם הגעתם למקום השוטרים הבחינו בכך כי מתקיימים משחקים החשודים כמשחקי מזל אסורים עפ"י חוק, ובעקבות זאת הוזעק נאמן מכונות מזל.

המשיבה הוסיפה, כי בדיקה ראשונית של המכונות ע"י נאמן מכונות מזל העלתה, שלא מדובר במחשבים ששימשו כגישה לאינטרנט או לכל פעילות אחרת מלבד משחקי מזל אסורים, וזאת על אף הדמיון החיצוני של המארז למחשב נייח.

באשר לקיומו של יסוד סביר לחשד אודות קיומם של משחקי מזל אסורים טוענת המשיבה, כי השחקנים שנכחו במקום נחקרו ואישרו כי שיחקו במקום במשחקי מזל, ואילו המבקש קשר את עצמו במהלך החקירה לניהול בית העסק.

המשיבה סומכת את ידה על הוראת סעיף 235 (א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן – "חוק העונשין"), אשר מקנה לה את הזכות לתפוס חפצים אם לשוטר היה יסוד סביר להניח כי אלה שימשו לארגון או עריכת משחק או הגרלה אסורים, וכן לתפוס כספים אם היה לו יסוד סביר להניח שהכסף התקבל כתוצאה מארגון המשחק.

למעלה מכך, לפי גישת המשיבה כניסת השוטרים לבית העסק ותפיסת הפריטים היתה כניסה חוקית באשר היא מבוססת על הוראת סעיף 28 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1967 (להלן – "חוק רישוי עסקים") המתיר כניסת שוטרים בכל עת לבתי עסק טעוני רישוי כדי למנוע הפרה של שלום הציבור.

על יסוד כל אלה המשיבה מבקשת מבית המשפט לדחות את הבקשה, שכן יש בכוונתה להשלים את בדיקת הפריטים ולקבל חוות דעת של מומחה, ובבוא היום לבקש להשמידם ולחלט את הכסף שנתפס.

דיון והכרעה:

עם הגשת הבקשה הוריתי למשיבה להגיש תגובה מטעמה, ומאוחר יותר קיימתי דיון במעמד הצדדים שבמסגרתו חזר כל אחד מהם על טענותיו. כמו כן, ועל רקע המחלוקת העובדתית באשר ליעוד של הפריטים ומהות הפעילות העסקית שהתנהלה במקום, ביקשתי לקבל לידיי את תיק החקירה.

על מנת להקל את הדיון במחלוקות שהתעוררו בין הצדדים, אתייחס לכל אחד מהנימוקים שהועלו בנפרד.

האם הפריטים שנתפסו שימשו למשחקי מזל אסורים?