רקע והליכים
1
. כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם מייחס לו עבירה של השלכת פסולת ברשות הרבים בניגוד לסעיפים 2 ו- 13 לחוק שמירת הנקיון התשמ"ד - 1984 [להלן: "החוק
"].
מתואר כיצד בסמוך ליום 22.08.2003 בשעה 14:30, הושלכה פסולת מסוג שמן שחור מכלי שיט בשם "סרפר 1" - "מלודי קליר" המצוי באחריות הנאשם [להלן: "כלי השיט
"]. הפסולת הושלכה באזור המרינה באילת, עת זרמה לאורך דופן כלי השיט ומשם לים, במקום רגיש וברשות הרבים.
2
. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען כי הבעלים של כלי השיט הינו חברה, כך שאין אפשרות להגיש את כתב האישום כנגדו.
הנאשם הוסיף וטען להפללתו בעובדות כתב האישום, לאחר ששהה בצפון הארץ וחברת הפניקס הכניסה את כלי השיט למרינה על מנת שלא "יברח ממעצר".
3
. מטעם המאשימה העידו ה.ה. יוליק שומר - מפקח אגף איכות הסביבה ואגף ים וחופים [להלן: "שומר
"]; עוז גורן - סגן מנהל תחנה למניעת זיהום ים במשרד לאיכות הסביבה [להלן: גורן
"] ומר דורון הלר - מנהל המרינה באילת [להלן: "הלר
"].
מטעם הנאשם העידו הוא עצמו, מר לבנה מטעם מנהל הספנות [להלן: "מספ"ן
"] ומר כפכפי - עובד המרינה שדיווח על האירוע נשוא האישום.
4
. לא אוכל להתחיל בתיאור פרשותיהם של הצדדים מבלי להבהיר את דרך התנהלותו הדיונית של הנאשם.
הנאשם הגיש אין ספור בקשות בנושאים שונים, עד שבעיצומו של ההליך ובנסיון לנהל את הדיון כיאות, הוריתי על מינוי הסניגוריה הציבורית לייצוג הנאשם. זאת על אף שהמדובר באישום שבסיסו ברירת קנס.
הסניגור המלומד, שניסה ככל יכולתו לסייע לנאשם ואף לתקינותו של ההליך, פוטר במהלכו. לא ראיתי טעם חריג המצדיק כפיית ייצוג במצב דברים זה, שעה שאף נוהלה אחת הישיבות כשהנאשם והסניגור חוקרים את העדים בנפרד.
- הנאשם הגיש 8 בקשות ובקשות חוזרות לזימון עדי הגנה, שהתקבלו, או שהובהרה החזרתיות המיותרת עליהן.
- הוגשה בקשה לאיחוד תיקים עם ת.פ. 1621/05 אותה דחיתי [ר' החלטה מיום 26.02.2006].
- הוגשה בקשה חוזרת לאיחוד תיקים, הכוללת בקשה שמינית במספר לזימון עדי הגנה נוספים ובהם כב' הנשיא בדימוס השופט מ. שמגר [ר' החלטותיי מן הימים 05.01.2006, 18.01.2006, 05.02.2006, 27.06.2007]. ניתנה לנאשם הזדמנות לעתור לזימון מחודש של עדים, ועד ליום 04.06.2006 הותרתי בפניו דלת פתוחה בהקשר זה. הנאשם המיוצג לא הגיש בקשה נוספת לזימון עדים.
- 4 בקשות הוגשו בכדי לעצור השמדת ראיות בעצם התנגדות הנאשם לפירוק כלי השיט הדולף, המסוכן והשוקע. בהעדרו של הנאשם מן הדיון כפי שנקבע לצורך כך, ניתן למאשימה צו כמבוקש, תוך הותרת פרקי זמן נאותים לנאשם לתעד כל ראיה שימצא לנכון [ר' החלטה מיום 27.06.2005; ת/11-ת/12 - תמונות ביחס למצב כלי השיט והסכם לפירוקו בעלות של 100,000 ש"ח].
אפשרתי את פירוק כלי השיט לאחר שנמצא כי אין בו סיפון כראיה אפשרית בתיק ונוכח קיומם של עדים לנאשם היכולים למסור גרסתם על פירוקו. הוריתי על פיצול הפירוק - מנועים תחילה ושלד בהמשך, עד לעדכונו של הנאשם.
הוגשה בקשה דומה למבקר המדינה עם העתקים למנהל בתי המשפט, מנהל המרינה ותיק ביהמ"ש.
עוד הוגשה בקשה לביטול החלטתי המאפשרת את פירוק כלי השיט, זאת לאחר פרק זמן בו הוריתי על שמירת מצב קיים כפי בקשת הנאשם [ר' החלטותיי מן הימים 06.07.2006].
- לא פחות מ- 10 בקשות הוגשו לפסילתי מלשבת בהמשך הדיון, בנימוקים מנימוקים שונים, החל מהחלטות דיוניות שלא נשאו חן בעיניי הנאשם, המשך בהאשמות נחזות כי מותב זה "גרר" בעצמו את כלי השיט לתוככי המרינה, ואף "נתן" שוחד נחזה לחברת הפניקס ועדיפות לעובדי מדינה וכלה ב"פירוק" כלי השיט על ידי מותב זה וכתיבת פרוטוקול דיון ממושך בכתב ידו של הח"מ בשעות הערב - מהלך שזכה אף הוא לבקשה נוספת לפסילתי רק משום העדרה של קלדנית מן האולם.
נדירות החלטותיי במהלך ההליך שלא זכו לבקשת פסילה ואף המנעות מהחלטות טרם קבלת תגובת המאשימה או הנאשם, זכתה לבקשה לפסילתי [ר' החלטותיי מן הימים 26.04.2007, 15.05.2006, 11.05.2006, 04.06.2006, 11.06.2006, 03.07.2006 ו- 09.07.2007].