קנס בסך 150,000 ש"ח לחברת פגסוס תיירות בגין עבירות של הטעיית צרכנים

חברת פגסוס תיירות ונסיעות בע"מ (להלן: " הנאשמת" ו/או " החברה") עוסקת במתן שירותי תיירות לצרכנים, בין היתר, במכירת חבילות נופש וטיולים קבוצתיים לחו"ל, הכוללים שירותי טיסה בטיסות סדירות.

בספטמבר 2009, הגישה נציגת התמ"ת, עו"ד טלי קינן (להלן: " התובעת") כתב אישום נגד החברה ונגד מנהלה ניר ראובן ובו ארבעה אישומים, שעניינים הטעיית צרכנים ואי הכללת פרטים מלאים בתקנון לגבי עסקת מכר מרחוק לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981 (להלן: " החוק").

בישיבת יום 22.03.10, הודיעו התובעת ועו"ד ש. דגן (להלן: " הסנגור") על הסדר טיעון אליו הגיעו, לפיו קודם להקראה תוקן כתב האישום, באופן שנמחקו כל החלקים שהתייחסו  למנהל החברה ראובן ניר. כמו כן נמחק אישום אחד מארבעת האישומים שיוחסו לחברה. מר ניר מנהלה של הנאשמת הודה בשמה בעובדות כתה באישום המתוקן כדלקמן:

האישום הראשון - גביית היטל דלק תוך הטעיית צרכנים וניצול מצוקתם:

1. במהלך השנים 2008-2009 (להלן: " התקופה הרלוונטית"), הציעה הנאשמת חבילות טיולים קבוצתיים לחו"ל, שכללו: שירותי קרקע ושירותי טיסה בטיסות סדירות. החברה פירסמה חבילות טיולים אלה והציעה אותם למכירה לקהל הרחב.
2. הצרכנים שילמו עבור חבילת הטיול את המחיר שהנאשמת פרסמה לפני יציאתם לחו"ל.
3. בטרם ובמהלך ביצוע העסקה, עובדי הנאשמת לא מסרו לצרכנים על הייתכנות,  שבסמוך למועד היציאה לטיול, יהיה עליהם לשלם תוספת למחיר שפורסם והוסכם, וזאת בגין העלאת היטל הדלק, הגם שהתייקרות כזו היא בגדר מידע רלוונטי ויש בו עניין מהותי בעסקה.
4. בפועל במהלך התקופה הרלוונטית, לאחר שנקשרו העסקאות בין הנאשמת לצרכנים ולפני מועדי יציאת הצרכנים לטיולים הקבוצתיים, התייקרו מחירי הטיסות הסדירות בשל עלייה במחירי הדלק.
5. חרף העובדה שחברות התעופה הודיעו לנאשמת על ייקור הדלק מבעוד מועד, הנאשמת העבירה את המידע לצרכנים ברגע האחרון ממש, לפני מועדי היציאה לטיול, ודרשה את תשלום תוספת, כתנאי לשחרור כרטיסי הטיסה. בכך אילצה את הצרכנים לבחור באחת משתי אפשרויות: לשלם את תוספת הנדרשת או לחילופין להודיע על ביטול העסקה שגרר חיוב בתשלום קנס גבוה.
6. הנאשמת הודתה שבאופן זה הטעתה וניצלה מצוקתם של עשרים וארבעה צרכנים ששמותיהם מפורטים בנספח א' לכתב האישום, וגבתה מהם עשרות דולרים שסכומיהם נגזרו ממחירי הכרטיסים בסכומים: שבין 29$, 40$, 45$, 69$, 81$ ובאחד המקרים חוייב הצרכן בתשלום 173$.

האישומים השני והשלישי - אי הכללת פרטים בתקנון שחובה לכלול אותם בהתאם לחוק הגנת הצרכן:

1. במהלך 2009 מכרה הנאשמת לצרכנים כרטיסי טיסה ו/או חבילות נופש במכר מרחוק באמצעות האתר האיטנרנטי שלה, שכתובתו www.pegasusisrael.co.il (להלן: " האתר").
2. בתאריכים 11.03.09, 1.09.09 ו- 24.12.09 ערכו פקחי משרד התמ"ת ביקורות באתר. הביקורות העלו, שהנאשמת פרסמה באתר תקנון שחסרו בו פרטים וזאת בניגוד להוראת סעיף 14ג' לחוק הגנת הצרכן, ביניהם: שמו המלא של העוסק, מספר החברה, כתובתה, זכות הביטול, שמוקנית לצרכנים בעסקת מכר מרחוק ופירוט תנאי הביטול.

הרשעה והטיעונים לעונש

בהתאם להסדר הנאשמת הורשעה על פי הודאתה, ב"כ הצדדים המליצו במשותף להשית על עליה קנס בסך 150,000 ש"ח, בנוסף לחתימתה על התחייבות בסכום זהה, לפיה במשך שלוש שנים, תמנע הנאשמת מביצוע עבירות נשוא הרשעתה. כמו כן חוייבה הנאשמת להשיב לצרכנים שנכללו בנספח א' לכתב האישום המתוקן את התוספת המחיר שנאלצו לשלם.

ב"כ הצדדים הדגישו בטיעוניהם לעונש את תקדימיות ההרשעה. הסניגור עמד על חוסר שליטתה של חברת נסיעות בהתייקרויות מחירי הדלק והפנה לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית דין לחוזים אחידים בח"א (ים) 804/07, דיזנהוז יוניתורס נסיעות ותיירות (1979) בע"מ נ' היועמ"ש, ממנו עולה, לטענתו, שבמקרה של התייקרות דלק, חברת הנסיעות רשאית לדרוש מהנוסע לשלם את תוספת הדלק, ובלבד שהנוסע לא שילם את מחיר עבור הכרטיס במלואו או בחלקו (ראו פסקה 79 לפסק הדין). כמו כן התבקש בית המשפט זה ליתן משקל רב לקולא להודאה שחסכה זמן שיפוטי ולעברה הנקי של הנאשמת שפעילה בתחום התיירות מאז 1996 והיא משרתת קהל צרכנים רחב מאוד לשביעות רצונם המלאה.

שמיעת הטיעונים ושקילת מכלול הנסיבות, מביא למסקנות כדלקמן:

1. הסדרי טיעון - ככלל בתי המשפט נוהגים לכבד הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים במידה והוא סביר והגיוני ויש בו כדי לאזן בין האינטרסים הנוגדים לכאורה של הנאשם הספציפי מחד, וכלל הציבור מאידך. ככלל בתי המשפט אינם מתערבים בהסדרי טיעון המוגשים בפניהם וזאת בהתאם להלכה שיצאה מלפני בית המשפט העליון, בהרכב תשעה שופטים, בע"פ 1958/98, פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1), 577 בעמ' 590.
2. מדיניות הענישה - על מהותן ותכליתן של העבירות לפי חוק הגנת הצרכן נאמר ונכתב כבר הרבה ואין צורך לחזור. על בית המשפט לעשות להגנת צרכנים באופן שלמושג "הגנת הצרכן" יהיה תוכן קונקרטי, וזאת בעיקר בהתחשב בהבדלי הכוחות שבין הספק החזק לצרכן הבודד שהוא הצד החלש.