קניון שבעת הכוכבים בע"מ נ' אלקטרה מוצרי צריכה ישראל (1951) בע"מ

החלטה

בפני בקשה להורות על העברת הדיון בתיק זה ממסלול תביעה לפינוי מושכר למסלול דיון רגיל.

התקנה החלה בעניין זה היא תקנה 214 יב' החלה בהתאמה גם בתביעות לפינוי מושכר.

העותר להעברת הדיון למסלול אחר צריך להראות כי התביעה אינה מתאימה לדיון במסלול בו הוגשה.

אכן, הרשימה המפורטת בתקנה 214 יב(ב) אינה אלא רשימה מנחה ואינה סגורה.

אך כל נימוק שאינו כלול ברשימה צריך להתאים לרוח הנושבת מאותה רשימה והיא כי ההליכים המקוצרים יפגעו בזכותם של בעלי הדין להציג תמונה מלאה ומשכנעת של עמדתם כנגד מטרת החקיקה של קיצור ההליכים בתביעות מסוג זה.

המחלוקת בין הצדדים כשלעצמה והתשתית העובדתית עצמה כעולה מכתבי הטענות אינם יכולים לשמש נימוק כאמור.

לפיכך, טענת ב"כ המבקשת כי אי הסכמת הצדדים באשר למועד הפינוי על פי ההסכם השכירות היא כשלעצמה אינה נימוק להעברת התובענה למסלול אחר.

עצם אי ההסכמה אינו מעיד על מורכבות הדיון עד כדי פגיעה בזכויות בעלי הדין כמפורט לעיל וכל מקרה לגופו.

אינני מסכימה גם עם טענת ב"כ המבקשת כי התקנות להגשת תביעה לפינוי מושכר נועדו אך ורק במקרים כאשר מדובר בדירות מגורים שאין מחלוקת בין הצדדים באשר למועד הפינוי ואין בפי הנתבע טעם ענייני. אין לכך כל בסיס שבדין ואפילו בדברי ההסבר להצעת החוק. הרי כדי לקבוע אם בפי הנתבע טעם ענייני לסירובו להתפנות יש לשמוע תחילה את טענותיו. לא יעלה על הדעת כי טענות הצדדים לסוגיהן ישמשו כמבחן ראשוני לקביעת מסלול הדיון בו ישמעו.

הרעיון מאחורי התקנת התקנות הוא קיצור ההליכים בסוג מסוים של עילת תביעה ולא בטיב טענות ספציפיות של הצדדים בנושא הסכסוך ביניהם.

סוג המחלוקת נקבע על פי הסעד המבוקש והוא פינוי מושכר ותו לא.

אין להוסיף עליו תנאים נוספים שאינם מצויים בתקנות.

3.אף מטענות ב"כ המבקשת עולה כי המחלוקת היא בעיקרה מחלוקת פרשנית של תנאי אחד

ויחיד בהסכם והיא זכותה של המבקשת לממש תקופת אופציה נוספת לאלו המנויות

בהסכם ומידת כפיפותה להסכמת עירית הרצליה.

ככל שתוכרע שאלה זו ע"י בית המשפט, לא יהא צורך בכל הליך אחר ונוסף בין הצדדים.

מאחר ואין מדובר בסכסוך כספי (מטבע הדברים) אין כל עילה להגשת כתבי טענות נוספים כגון הודעה לצד ג' או תביעה שכנגד.

ב"כ המבקשת אינו מפרט כלל אלו עדויות נוספות יש להביא מלבד בעלי הדין עצמם.

לא ברור כלל כיצד השאלה שבמחלוקת בין הצדדים גם אם הינה שאלה שבדין או שאלה עובדתית, מחייב בחינה של כוונות הצדדים ותום ליבם בעת כריתת ההסכם ואופן קיום ההסכם.