קמר נ' רוהלד ואח'

החלטה

לפניי בקשת התובע לעיון ביומן המנוח אשר יורשיו הינם הנתבעים בתיק זה (להלן: "המשיבים").

עסקינן בתביעת המבקש שהינו עו"ד במקצועו, לשכ"ט עבור שירותים שהעניק על פי הנטען למנוח. דף מיומן המנוח צורף לתצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים (נספח 1 לתצהירו של אברהם מאיו) ובו נרשם: "להגיש תלונה ללשכת עורכי הדין? האם ניתן לבטל ייצוג קמר עבורי?". דף זה צורף כדי לבסס את הטענה שהמנוח חש כי הולך שולל ע"י המבקש.

המשיבים מתנגדים לעיון בכל יומן המנוח בטענה לחיסיון של היומן מפאת פרטיותו של המנוח.

בהתאם לתקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן " תקנסד"א " ). הוריתי למשיבים להעביר את היומן לעיוני כדי להכריע בשאלת החיסיון ובצורך בגילוי.

4.לאחר עיון ביומן ובכתב הבקשה, התגובה והתשובה לתגובה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל ויש לאפשר למבקש לעיין ביומן המנוח.

5.נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם היא גילוי מרבי, שכן ביסוד ההליך המשפטי, חשיפת האמת (רע"א 4999/95 Alberici International נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 39, 44, א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (2009), 198). עם זאת, זכות העיון הוגבלה לטענות חיסיון שהדין והפסיקה הכירו בהן. כדי להצדיק חשיפת ראיה הפוגעת בפרטיות, על הצורך בגילויה לשם עשיית צדק להיות עדיף על פני העניין שלא לגלותה. בחינה זו תעשה תוך איזון בין הערך המחייב קיומו של משפט הוגן לבין הזכות לפרטיות (שם, בע"מ 208).

6.בענייננו, הנתבעים מבקשים להסתמך על האמור ביומנו של המנוח כדי להוכיח את הלך הרוח ואומד דעתו של המנוח ביחס לייצוג ע"י המבקש. ממילא יש בכך כדי להדגים שהמשיבים עצמם סבורים כי מקצת הנתונים נוגעים למחלוקות שבירורן נדרש. בנסיבות אלו יש לאפשר למבקש לקבוע בעצמו מה מתוך המסמכים עשוי לסייע לתביעתו.

7.יומן המנוח, ככל יומן אישי טומן בחובו פן פרטי אשר חשיפתו עלולה לפגוע בפרטיות. עם זאת, לאחר עיון ביומן הנדון, התרשמתי כי הוא שימש בעיקר לרישום אירועים, פגישות ומטלות. לא מצאתי בו חשיפת רגשות או פירוט משמעותי של מסת מחשבות המנוח, אשר מטבע הדברים עלולה להיות פוגענית יותר.

8.לאור האמור הבקשה מתקבלת.

המזכירות תשיב את היומן המצוי בכספת למשיבים. על המשיבים לטול את היומן ולאפשר למבקש לעיין ולהעתיק מיומן המנוח, תוך 20 יום מקבלת החלטה זו, תוך שנשמרת למשיבים האפשרות לסירוב חשיפת היומן במחיר אי קבלתו תוכנו כראיה מטעמם בהתאם לתקנה 114 א לתקנסד"א.

9.יש לציין כי היומן שבפני הינו יומן שנתי לשנת 2007-2008 כאשר הבקשה מתייחסת לעיון ביומן המנוח לתקופה שמיום 1.1.06. היות ואירועי התביעה מתייחסים גם למועד זה, לא מצאתי להגביל את זכות העיון של המבקש לתקופה 2007-2008 בלבד. המשיבים טענו בתגובתם כי אין בידם יומן לשנת 2006, אולם הדבר לא נתמך בתצהיר כדין ועל המשיבים לעשות כן, תוך 20 יום. התצהיר יועבר במישרין למבקש.

10.בשל השתהות המבקש לעתור לעיון ביומן, לאחר שקיבל תצהיר גילוי מסמכים מטעם המשיבים (בחודש ינואר 2010.

11 אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ג אב תש"ע, 03 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.