קמק ואח' נ' עיריית הרצליה

פסק דין

שני התובעים הגישו תביעה כנגד עיריית הרצליה בגין דו"ח שהוסב על שם החברה בבעלותם ק.א. לאר אחזקות ששילמה את הדו"ח מבלי שחבה אותו. הדו"ח מתייחס לרכב שמספרו 5242517 , רכב שמעולם לא היה בבעלותה של החברה או של מי מבעלי החברה, התובעים אף מצהירים כי הרכב גם לא היה בחזקתם. החברה מנהלת מוסך לתיקוני רכב, מבדיקה שערכו הם מצהירים כי הרכב לא היה בתיקון במוסכם. חברת טרפיק השכרת רכב בע"מ, היתה הבעלים של הרכב נשוא הדו"ח והגישה תצהיר לעיריית הרצליה ביום 22.1.06, בתצהיר זה מצהירה גב' עובדיה סילביה בשם חב' טרפיק, כי הרכב היה בליסינג לחב' לאר אחזקות. על סמך תצהיר זה, הסבה העירייה את הדו"ח על שם לאר אחזקות, ופועל יוצא מכך שהחברה נשאה בתשלום הדו"ח מבלי שיש לה כל קשר לרכב נשוא הדו"ח.

התביעה היא תביעת נזק כנגד עיריית הרצליה בגין הסבה שלא כדין של הדו"ח על שם החברה שבבעלות התובעים. ראשית, צודקת העירייה כי התביעה היתה צריכה להיות מוגשת ע"י חב' לאר אחזקות, שעל שמה הוסב הדו"ח והיא זו שנשאה בתשלום הדו"ח. מדובר בחברה בע"מ עם מס' ח.פ ולכן היא אישיות משפטית נפרדת ועצמאית, והיא זו שהיתה צריכה להגיש את התביעה.

כמו כן, לאחר שעיינתי בתצהיר של הגב' עובדיה סילביה על פניו ההסבה היתה כדין. שכן מבחינה ראייתית העירייה קיבלה ראיה שלכאורה טובה יותר מהסכם שכירות רכב. מדובר בתצהיר שאומת כדין ע"י עוה"ד מיטל בוז'ו. אני סבורה כי אם חב' לאר אחזקות יש טענה כנגד תצהיר שניתן, הרי יש להגיש תביעה נגד חב' טרפיק וכנגד נותנת התצהיר, כאמור מי שצריכה להגיש את התביעה זו חב' לאר אחזקות.

התביעה במתכונתה דינה להידחות, וכך אני עושה.

נוכח הנסיבות, אינני פוסקת הוצאות ואני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה והודעה היום ה' תמוז תש"ע, 17/06/2010 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

הוקלד על ידי: נחמני שרה