קל אוטו בע"מ ואח' נ' אלירן שמשון תחבורה בע"מ ואח'

החלטה

בקשות (מס' 31 ו- 32) למתן סעד הצהרתי ולהשבת תפוס.

רקע

ביום 11.12.13 הגישה החברה בקשה להקפאת הליכים. בדיון שקיימתי ביום 15.12.13 קיבלה החברה את המלצתי וחזרה בה מן הבקשה. החלטתי אפוא לדחות את הבקשה, ובד בבד הוריתי על מינוי מפרקים זמניים והגשת בקשה לפירוק החברה תוך 3 ימים. עיסוקה של החברה היה בהשכרה של כלי רכב, ובאותו מעמד הוריתי למפרקים הזמניים לאסוף את כלי הרכב של החברה.

ביום 19.12.13 הגישו המפרקים הזמניים, במעמד צד אחד, בקשה לתפוס 86 כלי רכב שבבעלות החברה ואשר משועבדים לנושים מובטחים אחדים. בבקשה נטען כי התברר למפרקים הזמניים שטרם קריסתה מכרה החברה לצדדים שלישיים כלי רכב משועבדים, וזאת מבלי לקבל את אישורם של הנושים המובטחים, ותוך הפרת תנאים באגרות החוב שעשתה החברה. עוד ביקשו המפרקים הזמניים להצהיר, במעמד שני הצדדים, כי כלי הרכב נשארו בבעלות החברה.

ביום 22.12.13 נתתי צו לתפיסת כלי הרכב כמבוקש. הוריתי למפרקים הזמניים להמציא את הבקשה למשיבים ("רוכשי כלי הרכב") תוך 10 ימים מתפיסת כלי הרכב, כדי לקבל את עמדתם. בעקבות כך תפסו המפרקים הזמניים כ-15 כלי רכב, ובד בבד הגישו רוכשי כלי הרכב בקשות בעניין כלי הרכב שנתפסו או שהיו צפויים להיתפס בידי המפרקים הזמניים ("בקשות רוכשי כלי הרכב").

אחת מבקשות אלו היא הבקשה שלפניי שבה מדובר בכלי רכב מסוג מזדה, מ"ר 48-620-71 ("הרכב"), שנתפס כשהיה בידי המבקשת. המבקשת עותרת לסעד זמני של השבת התפוס, ולמתן סעד הצהרתי כי הרכב בבעלותה.

הרכב רשום במשרד הרישוי בבעלות קל אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ שהיא חברת בת של קל אוטו תחבורה (1994) בע"מ ("קל אוטו תחבורה") והוא משועבד לה. כן נרשם שעבוד נוסף לטובת בנק הפועלים.

ביום 15.12.13 הגישה קלאוטו תחבורה בקשה לאכיפת שעבודים בבית המשפט המחוזי בת"א (פר"ק 27145-12-13). ביום 17.12.13 הועברה הבקשה לבית משפט זה והתיק אוחד עם תיק הפירוק (פר"ק 23676-12-13). בבקשה מס' 12 עתרה קל אוטו להתיר לה לממש בעצמה את כלי הרכב המשועבדים לה, או הרשומים על שמה, תוך שציינה כי חוב החברה כלפיה עולה על שווי הנכסים המשועבדים לטובת החוב. קל אוטו תחבורה והמפרקים הזמניים קיימו משא ומתן, בחסות כנ"ר, ובסיומו הוסכם כי 145 כלי רכב (ובתוכם הרכב נושא בקשה זו) אכן שועבדו כדין לקל אוטו תחבורה, וזו תהיה רשאית לתופסם. עוד הוסכם כי כלי רכב משועבדים לקל אוטו תחבורה, שכבר נתפסו בידי המפרקים הזמניים, יועברו לידיה, והיא תישא בעלויות האחסון, התפיסה והגרירה של כלי הרכב. הסכמות אלו אושרו בהחלטות מיום 10.2.2014 ומיום 25.3.2014.

ביום 16.2.2014 ניתן צו פירוק לחברה, והמפרקים הזמניים מונו מנהלים מיוחדים.

עיקר טענות המבקשת

המבקשת התקשרה ביום 18.8.2013 בהסכם מכר עם החברה, באמצעות מנכ"ל החברה עידן זוהר, ורכשה את הרכב בעסקת המרה ("טרייד-אין"). על פי הסכם המכר ותמורת הרכב שרכשה, מסרה המבקשת כלי רכב שהיה בידיה לחברה, והוסיפה סכום של 48,000 ₪, שמתוכו 30,000 ₪ במעמד החתימה והיתרה בתשלומים באמצעות כרטיס אשראי ("העסקה"). המבקשת הכירה אישית את מנכ"ל החברה, וגם את כלי הרכב הקודם שהיה בידיה רכשה באמצעותו. בינה לבין המנכ"ל שררו יחסי חברות ואמון.

התשלום השני שולם באמצעות כרטיס אשראי ביום 20.9.2013, ומיד לאחר מכן פנתה המבקשת למנכ"ל כדי לברר מתי תועבר הבעלות ברכב לשמה. המנכ"ל השיב שעליה להמתין עד שייפרעו מספר תשלומים בכרטיס האשראי.

בדצמבר 2013 שבה המבקשת וביררה עם המנכ"ל מתי תועבר הבעלות, וזה השיב לה שהחברה נמצאת ב"כינוס נכסים" (כך במקור – אש"ש). המבקשת הזדרזה להגיע למשרדי החברה בבני ברק, כדי לקבל את רישיונות הרכב, ואז גילתה כי הרכב אינו בבעלות החברה, אלא בבעלות קל-אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ, ומשועבד לטובת בנק הפועלים.

לטענת המבקשת, חלה על העסקה תקנת שוק, ומתקיימים ששת התנאים הקבועים בחוק. המבקשת פעלה בתום לב, לא ידעה כי הרכב משועבד לאחר, והסתמכה על מוניטין החברה ועל המנכ"ל אותו הכירה אישית, שהצהיר כי הרכב שייך לחברה ונקי מכל זכות או שעבוד. על כן, עותרת המבקשת להורות על רישום הבעלות ברכב על שמה, נקי מכל שעבוד.

בעניין הסעד הזמני של השבת התפוס טוענת המבקשת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, וכי סיכויי הצלחת הבקשה העיקרית טובים.

עיקר טענות המנהלים המיוחדים ועמדת כנ"ר

המנהלים המיוחדים טוענים כי הרכב בבעלות החברה ומשועבד לטובת קל אוטו. השעבוד הוכר על ידי המנהלים המיוחדים כתקף, והוכרה זכותה של קל אוטו לאכוף בעצמה את השעבודים שהטילה על 145 כלי רכב, לרבות הרכב נושא הבקשה. על כן, המחלוקת צריכה להתברר בין המבקשת לקל אוטו.

במסגרת בקשה 51 מסרו המנהלים המיוחדים עמדה עקרונית בעניין כל בקשות רוכשי כלי הרכב, לרבות בקשה זו, לפיה לא יכולה לעמוד לרוכשים הגנת תקנת השוק, באשר השעבוד נרשם הן ברשם החברות הן במשרד הרישוי, ודבר השעבוד מתנוסס על גבי רישיון הרכב. על רוכש כלי רכב מוטלת החובה לעיין, למצער, ברישיון הרכב על מנת להיחשב כמי שרכש בתום לב.

כנ"ר מצטרף לעמדת המנהלים המיוחדים, וסובר כי בנסיבות אלו, שבהן השעבודים נרשמו והופיעו ברישיונות הרכב, ולא ניתנה הסכמת הנושים המובטחים למכירה, נסוגות זכויות רוכשי כלי הרכב מפני זכויות הנושים המובטחים.