ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות הרצליה
|
6317-06-09
01/12/2009
|
בפני השופט:
חנה קלוגמן
|
- נגד - |
התובע:
רז קלושינר
|
הנתבע:
1. ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ 2. ערן יונגר
|
פסק-דין |
פסק דין
התביעה שלפניי עניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 6.1.09 בין רכב פרטי לקטנוע ברחוב שנקר בהרצליה.
הצדדים:
התובע רז קלושינר (להלן: "התובע") היה הבעלים והנהג של הקטנוע שהיה מעורב בתאונה (להלן:"הקטנוע").
הנתבע ערן יונגר (להלן: "הנתבע") היה הנהג ברכב הפרטי שהיה מעורב בתאונה (להלן: "הרכב").
הנתבעת ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת") הייתה המבטחת של הרכב הפרטי שהיה מעורב בתאונה.
תמצית גרסת התובע:
לטענת התובע נסע הוא בנתיב הימני ברחוב שנקר שהינו רחוב חד סטרי בעל שני נתיבי נסיעה, כלפתע סטה הרכב מהנתיב השמאלי לנתיב הימני בו נסע הקטנוע ופגע בקטנוע בחלקו השמאלי אחורי.
תמצית גרסת הנתבעים כפי שהעיד עליה הנתבע:
לטענת הנתבע בקש הוא לפנות ימינה מהנתיב השמאלי בו נסע ורכב שנסע בנתיב הימני עצר לתת לו אפשרות לפנות ימינה לחניה שהתפנתה . התובע עקף את רכב צד ג' מימין מבלי לשים לב כי רכב זה נתן זכות קדימה לנתבע וכתוצאה מכך אירעה התאונה.
דיון:
בדיון שהתקיים בפניי העידו הנהגים שהיו מעורבים בתאונה ועד נוסף מטעם הנתבע, אשר היה אתו ברכב בזמן התאונה.
ממכלול הראיות עולה התמונה שהנתבע, שנסע בנתיב השמאלי של הכביש, ניסה להיכנס לחניה שהתפנתה לצידי הנתיב הימני של הכביש. בעת שרכב צד ג' שנסע בנתיב הימני עצר על מנת לתת לנתבע אפשרות להיכנס לחניה מצד ימין , ובעת שהנתבע ביצע את הסטייה לנתיב הימני אירעה התאונה עם הקטנוע אשר נסע בנתיב הימני והמשיך בנסיעתו.
התובע העיד כי ראה את הרכב מאותת מתוך כוונה לפנות ימינה, אך לטענתו הנתבע לא פנה ולכן חשב התובע שהדרך פנויה והמשיך בנסיעה בנתיב הימני, אלא שבדיוק באותו רגע ביצע הנתבע את הסטייה הפתאומית לנתיב הימני.
בנסיבות שתוארו לעיל היה על הקטנוע לאפשר לרכב לפנות ימינה לחניה במיוחד לאחר שראה אותו מאותת לשם כך, אך על הנתבע הייתה חובת זהירות כפולה ומכופלת בעת שביצע את הפניה לצורך החנייה תוך חציית נתיבי הנסיעה ולכן אני מחלקת את האחריות בין הצדדים שווה בשווה.
הנזק:
אני מקבלת את התביעה ככל שהיא מתייחסת לנזק הממשי , דהיינו עלות תיקון הקטנוע בסך של 2,451 והתשלום לשמאי בסך 540 ₪ וביחד סך של 2,981 ₪ .
אינני מקבלת את התביעה בגין הנזק על אובדן יום עבודה שכן נזק זה לא הוכח.
סוף דבר:
הנתבעים באמצעות הנתבעת 2 ישלמו לתובע תוך 30 יום סך של 1,490 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה ורבית מיום 27.1.09 ועד התשלום בפועל ובתוספת הוצאות בסך 300 ₪. הנתבע יישא בשכר העד מטעמו.