קיקוזאשווילי נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

מבוא

לפני תובענה כספית בגין תגמולי ביטוח על סך 320,000 ₪.

רקע כללי בתמצית

כנטען בכתב התביעה, התובע הינו הבעלים של רכב מסוג אאודי 5Q דגם לקצ'ורי, אותו רכש בתמורה לסך של 310,500 ₪ (להלן: "הרכב"). הרכב היה מבוטח בפוליסת ביטוח אשר היתה בתוקף מיום 3.12.09 ועד ליום 31.12.10.

לטענת התובע, ביום 2.1.10 נפגע הרכב בתאונת דרכים עת שהיה נהוג על ידי בתו, הגב' מאיה יעיש. התאונה דווחה לנתבעת, שמאי שבדק את הרכב חיווה דעתו כי נגרם לו נזק גולמי בשיעור של 46.18% מערכו לפני ירידת ערך. עלות תיקון הרכב הסתכמה בסך של 140,383 ₪ וירידת הערך בשיעור 12% הסתכמה בסך של 36,480 ₪, כך שסך כל הנזק הינו 176,863 ₪.

בסופו של יום ולאחר חקירה שקיימה הנתבעת, דחתה היא את תביעתו של התובע – המבוטח וזאת בהתאם למכתבה מיום 18.2.10 בו נאמר, בין היתר, כי בעקבות חקירות ובדיקות שבוצעו, הנתבעת בדעה כי נמסרו לה פרטים לא נכונים לגבי נסיבות האירוע לרבות לענין זהות הנהג ברכב מתוך כוונת מרמה.

הנתבעת בכתב הגנתה טענה , כי דין התביעה להידחות הואיל ולתובע בנסיבות התובענה דנן, אין כיסוי ביטוחי, בשל חשד למסירת פרטים כוזבים אודות נסיבות התאונה לרבות ובעיקר זהות הנהג ברכב המבוטח.

לטענת הנתבעת, האירוע לא אירע בנסיבות המתוארות והנטענות על ידי התובע ואף מטעם זה הפר התובע את הוראות הפוליסה. על פי חקירות ובדיקות שנערכו מטעם הנתבעת, נמצא כי ברכב התובע לא נהג מי שנטען שנהג, אלא נהג שנהיגתו אינה מכוסה בהתאם לתנאי הפוליסה מכוחה הוגשה התביעה.

הנתבעת בדעה כי המדובר בתביעת מרמה, במטרה להונות אותה ולקבל תגמולי ביטוח שלא כדין בהתאם להוראת סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א – 1981 (להלן: "החוק").

על מנת להקל בקריאת פסה"ד, להלן תיאור הנפשות הפועלות, אשר אף העידו מטעם התביעה:

א.התובע – מר מיכאל קיקוזאשווילי (להלן: "התובע").

ב.בנו – מר אברהם קיקו (להלן: "קיקו").

ג.בתו – גב' מאיה יעיש (להלן: "מאיה").

ד.נכדו ובנה של הבת – מר מרקו יעיש (להלן: "מרקו").

ה.חברתו של הנכד במועד התאונה – גב' מור בז'רנו (להלן: "מור").

בהתאם להסדר דיוני שגובש בין הצדדים לו ניתן תוקף של החלטה, ויתרה הנתבעת על חקירת השמאי – ניב רון מטעם התובע והתובע מצידו ויתר על חקירת החוקר - עמיר מרגלית מטעם הנתבעת.

בהחלטתי מיום 2.4.2013, הוריתי לב"כ הנתבעת להמציא תצהיר/דו"ח החוקר לתיק בית המשפט וניתן צו להגשת סיכומים בכתב.

תצהיר החוקר על נספחיו הומצא, בסופו של יום לתיק בית המשפט, בהמשך להחלטתי מיום 25.12.2013, רק ביום 30.12.2013.

המחלוקת