10. יצוין כי הח"מ, שמש כיו"ר שלוש הוועדות, שדנו בעניינו של המערער 1 ובשתי הוועדות, שדנו בעניינה של המערערת 2.
11. בשלושת ההחלטות הקודמות, בעניינם של המערערים נקבעו בעובדות הרלבנטיות המתייחסות למעשיהם של המערערים ובבג"צ 02\7015 ו-02\7019 נקבעו הקביעות העקרוניות של בית המשפט העליון באשר למתן צו תיחום מגורים, לחוקיותם ובתנאים להפעלתם.
12. לא אחזור על פרוט העובדות שיוחסו למערערים בעת שניתן צו תיחום המגורים באוגוסט 2002 וכן לשיקולים השונים שהנחו את כל שלושת הוועדות ואשר פורטו בהחלטות הקודמות.
דיוני הוועדה הנוכחית
13. הדיון בעניינם של המערערים נקבע ליום 12.2.04.
ביום זה הופיעו: הוועדה, התובע הצבאי ושלושת באי כוח המערערים, אלא שמסיבות שאינן ידועות לוועדה לא עלה בידי גורמי בית המשפט לגרום למעבר המערערים במחסום אל בית המשפט.
14. א. הוועדה התכנסה שוב ביום 24.2.04.
בדיון חסוי, טען התובע הצבאי כי מאז דיוני הוועדה השלישית הגיע לידי רשויות הביטחון מידע חדש, אודות פעילות פחע"ית מצד המערער 1, ולפיכך, טען התובע, שחרורו עלול לסכן את שלום האזור.
ב. אשר למערערת 2, טען התובע כי לא התקבל כל מידע חדש אודותיה וכי המידע הקיים לגביה נכון לדצמבר 2002, והוא מתייחס לקבלת כספים על ידה מגורמים עוינים בעת שהותה ברצועת עזה;
עוד טען התובע כי הקשר בינה בין אחיה, המערער 1, מצביע גם כן על סיכון לשלום האזור באם יוחלט לקצר את הצו לגביה.
15. במהלך הדיון החסוי, הוצג בפני חומר מודיעיני מסווג, באשר למסוכנותו של המערער 1. מאחר ואין בכוונתי לפרט את העובדות הרלבנטיות, ובכדי לאפשר התחקות אחר העובדות המבססות את החלטתי, ערכתי פרוטוקול חסוי קצר, וכן חתמתי על כל דף מדפי המידע, שנמסרו לי לעיון והמצויים בידי רשויות הביטחון.
16. באי כוח המערערים בקשו כי לא אתייחס לשני המערערים כמקשה אחת אלא אתייחס לכל אחד על פי נתוניו האישיים, ולטעמם, די בתקופה של שנה וחצי מאז הועברו המערערים לרצועת עזה, בכדי שהם לא יהוו סיכון בטחוני. עוד טענו ב"כ המערערים כי עובדה הנטענת על ידי התובע הצבאי כי עד כה הוצאו צווי תיחום מגורים לכ-20 איש נוספים, וכי חלקם כבר אושר על ידי בג"צ, אינה רלבנטית לעניין שבפני וכי עלי לבדוק את נסיבותיהם של המערערים הספציפיים נשוא הערר הנוכחי.
17. באי כוח המערערים התרעמו על כך שנציג השב"כ, המכונה "יורי" לא מסר להם מידע יותר קונקרטי אודות המיוחס למערער 1, מידע, שלסברתם לא היה כל צידוק באי גילויו. עוד התרעמו ב"כ המערערים, כי החלטת הוועדה השלישית מיום 1.9.03 וכן החלטת מפקד האזור שהייתה אמורה להינתן במחצית אוקטובר 2003, לא הועברו אליהם אלא רק ב-15.12.03 ובכך סוכלה אפשרותם לעותר לבג"צ הפך להיות סמוך מאוד למועד, שנקבע לדיוני הוועדה הנוכחית וכך נתקפחה זכותם של המערערים לבדיקת החלטת מפקד האזור ע"י בג"צ, לאחר שהם הבינו כי במצב דברים זה אין טעם לעמוד על הדיון בעתירה.
18. מהלך הדיון בקשו ב"כ המערערים לעיין בחומר החקירה של מאן דהוא, שהיה מעורב במעשי אחיהם של המערערים, נעצר לאחרונה והוגש כנגדו כתב אישום. מטרת העיון בחומר משפטי הייתה לבדוק באם יש בו בכדי לסייע למערערים בטיעונם. ביום 1.3.2003 קיבלתי הודעה כי החומר הועבר לידי ב"כ המערערים, וכי אין להם להוסיף דבר על מה שנאמר במהלך דיוני הוועדה.
החלטה
19. מעיון בחומר המודיעיני שנמסר לי על ידי המכונה "יורי", המתייחס למספר מקורות ולמספר נושאים, עולה בברור מעורבותו של המערער 1 בפעילות פחעי"ת. כאמור אין בכוונתי להרחיב את הדיבור אודות המידע שהובא בפני, אולם בכדי להפיס דעתם של באי כוח המערערים, שמידע זה נסתר מעיניהם, ברצוני לציין כי בחנתי היטב את המסמכים ודעתי נחה לחלוטין, כי החזרתו של המערער, עתה, לאזור יהודה ושומרון, עלולה בדרגת הסתבכות גבוהה ביותר, לסכן את שלום האזור.
20. אם החלטת הוועדה השלישית הייתה לאפשר קיצור צו תיחום המגורים ביחס למערער 1, בכפוף לאיזון הראוי אותו היה על מפקד האזור לעשות במחצית אוקטובר 2003, הרי שעתה השתנו פני הדברים באופן מהותי, וזאת לנוכח המידע החדש, שהגיע כאמור לאחר דיוני הוועדה השלישית והמתייחס לתקופה האחרונה.
21.
בנסיבות אלה אינו מוצא מקום בקיצורו של צו תיחום המגורים בעניינו של כיפאח מחמד אחמד עגו'רי.
22. אשר למערערת 2, הרי שיש בעובדה כי מאז דצמבר 2002 אין לגביה כי מידע, שיש בו בכדי להצביע על מסוכנות הנובעת ממנה אם תחזור למקום מגוריה, וכן ועובדת חלוף הזמן, בכדי להביא למסקנה שיש מקום לקצר הצו, לאחר שכבר חלפה שנה וחצי מתוך השנתיים שנקצבו לה באוגוסט 2002.