קינן נ' י.א.ר.א נכסים בע"מ

החלטה

1.החלטה בבקשה לעיון וגילוי מסמך ספציפי – הסכם בין מר אבי מורדוך לבין עו"ד רן פליישר שעיקר עניינו, על פי סעיף 3 של הבקשה, מכירת מניותיו של עורך דין פליישר בחברה המשיבה לבין אבי מורדוך.

2.ברקע לבקשה זאת תובענה, שעניינה בדמי תיווך המגיעים למבקש, לטענתו, בעקבות עסקת מקרקעין שפרטיה, כמפורט בכתב התביעה.

3.הטעם הקונקרטי לבקשה הנדונה בטענת המבקש שהתחייבות המשיבה בהסכם התיווך התבצעה על ידי עורך דין פליישר – ראה סעיף 4 לכתב התביעה המתוקן. עוד נטען בהקשר זה בסעיף 2 לבקשה זאת, שנחוץ המסמך הנדון לאחר שחזרה בה המשיבה מטענה קודמת לפיה אין חתימת עורך דין פליישר מחייבת אותה.

4.במוקד התגובה לבקשה, כמפורט בסעיף 11 לתגובה זו, טענת המשיבה לפרטיותם של בעלי המניות שאינם צד להליך הנדון.

5.תחילה אציין, שהזכות לבקש גילוי מסמכים ועיון בהם אינה בלתי מוגבלת: "הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית-המשפט. עם זאת עקרון הגילוי אינו עומד לבדו. כנגדו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה.. מעקרון הגילוי מתבקש שבשעה שאין ביכולתו של בעל-דין להצביע על מסמך ספציפי, יתיר בית-המשפט עיון גם בסוגי מסמכים, בתנאי שהוכחה הרלוונטיות שלהם לעניין שבמחלוקת.. המבקש את גילויים של סוגי מסמכים יידרש להוכיח כי על פניו סוגים אלה רלוונטיים לעניינו... בתי המשפט כבר עמדו על ההבחנה שבין 'מסע דיג' של מסמכים, הפורץ את גדי השאלות שבמחלוקת, לבין איתור מסמכים המכוון לבירור המחלוקת הנדונה. על מנת שהדבר יותר, נדרש המבקש לשכנע את בית המשפט כי לכאורה קיימת זיקה ישירה בין המסמכים (או סוגיהם) לבין העניין שבפניו" [רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו (5) 193].

6.ומעבר לכך, כי:- "אחד המקרים שבהם עשויה לסגת זכות העיון הוא כאשר הדבר כרוך בפגיעה בזכותו של בעל דין, או של צד שלישי, לפרטיות ולסודיות בנקאית. בפסיקתנו נקבע כי הזכות לפרטיות ולסודיות בנקאית מוגנת על ידי חיסיון יחסי... מכאן ששאלת העיון נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. במסגרת זו על בית המשפט לבחון את טענות הצדדים בנוגע למידת נחיצותו של המסמך לשם ההכרעה במחלוקת, ולבחון האם הונחה תשתית ראייתית לכאורה המצדיקה את חשיפתו ואם לא ניתן להישען על ראיות חלופיות. לבסוף, היקף העיון אסור שיחרוג 'מעבר למתחייב לעשיית צדק באותו הליך שיפוטי'.. בפסיקתנו נקבע עוד כי כאשר העיון במסמך כרוך בפגיעה בזכותו של צד שלישי לפרטיות ולסודיות בנקאית, ייעתר בית המשפט לבקשת העיון רק במקרים נדירים ויוצאי דופן. כמו כן, על בית המשפט ליתן לאותו צד שלישי לטעון לפניו בטרם ההיעתרות לבקשת העיון" [רע"א 4776/13 Milgerd Nominees Pty Limited נ' Max Donnelly, מיום 29.9.2013].

פשיטא לי, שבהסכם בין בעלי מניות הנתבעת או בדבר מכר מניות, עשויים להיכלל תנאים, שאין כל סיבה שייחשפו בפני אחרים, לרבות, המבקש.

7.כלל ועיקר - אינני בדעה, שתביעה לדמי תיווך מצדיקה חשיפת הסכמים בין בעלי מניות הנתבעת, וגם אם בשלב מסוים חזר בו בעל דין מטענה בה נקט בתחילה, לא יהא בכך כדי לשנות.

8.ולכל היותר, נכון הייתי בנסיבותיו של תיק זה להבין את רצונו של התובע לדעת ואולי אף להשיג ראיות ביחס לשאלה מי, בכל מועד נתון, היה בעל מניות בנתבעת, וגם אם לא צוין הדבר בבקשה, מי, בכל מועד נתון היה נושא משרה במשיבה ו/או יכול היה לחייבה בחתימתו. ואולם, דומני, שבינתיים גם שאלה זו נתבהרה. מכל מקום, זהו המידע המרבי שאולי נחוץ למתווך התובע את שכרו, וזאת, ניתן להשיג בשאלון, בבדיקה ברשם החברות ובדרכים סבירות נוספות. אין בכך כדי להצדיק את המבוקש.

9.סוף דבר, על הפרק תביעה לדמי תיווך, שאינה מן המורכבות, ועל פני הדברים לא מצאתי לאשר את המבוקש.

הבקשה – נדחית, ואת שאלת ההוצאות, נראה לי לנכון לשקול בסוף ההליך, לכשתהא התמונה כולה מונחת בפני בית המשפט.

ניתנה היום, 10 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.