אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קיי.אס.פי. מחשבים (תל אביב) בע"מ ואח' נ' גלובס פבלישר עתונות (1983) בע"מ ואח'

קיי.אס.פי. מחשבים (תל אביב) בע"מ ואח' נ' גלובס פבלישר עתונות (1983) בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 11/05/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
22933-09-09
05/05/2014
בפני השופט:
ריבה ניב

- נגד -
התובע:
1. קיי.אס.פי. מחשבים (תל אביב) בע"מ
2. קיי.אס.פי. מחשבים (ירושלים) 2004 בע"מ
3. קיי אס פי בע"מ
4. קיי.אס.פי. מחשבים תלפיות בע"מ
5. קיי.אס.פי. מחשבים (אשדוד/אשקלון) בע"מ
6. קיי.אס.פי. מחשבים וציוד הקפי 2003 בע"מ
7. קיי.אס.פי. מחשבים (ראשל"צ) בע"מ
8. קי.אס.פי. מחשבים פתח תקוה בע"מ
9. קיי.אס.פי. מחשבים נהריה בע"מ
10. קיי.אס.פי מחשבים חדרה בע"מ
11. קי.אס.פי. מחשבים באר שבע בע"מ
12. קיי.אס.פי מחשבים רמת גן בע"מ
13. קיי.אס.פי. מחשבים נצרת בע"מ
14. קיי.אס.פי. מחשבים נתניה בע"מ
15. קיי.אס.פי. מחשבים צומת ביל"ו בע"מ
16. קיי.אס.פי. מחשבים רמת אביב בע"מ
17. קיי.אס.פי. מחשבים כרמיאל בע"מ
18. קיי.אס.פי. מחשבים דיזינגוף סנטר בע"מ
19. קי.אס.פי. מחשבים (2002) בע"מ

הנתבע:
1. 2.גלובס פבלישר עתונות (1983) בע"מ
2. 3.צחי הופמן
3. 4.דורון אביגד
4. 5.חגי גולן

פסק-דין

פסק דין

התביעה שלפני הינה תביעה לחיוב הנתבעים בתשלום פיצוי בגין לשון הרע.

1.העובדות הצריכות לעניין-

התובעות הינן 19 חברות המוכרות לציבור כרשת KSP לממכר מחשבים וציוד נלווה.

הנתבעת 1 (שאינה חלק מפסק דין זה) הינה חברת DELL Inc- חברה בינלאומית לייצור מחשבים. הנתבעים 2-5 הינם גלובס פבלישר עתונות (1983), מר צחי הופמן- עורך הכתבות (להלן ייקרא: "הופמן"), מר דורון אביגד- עורך מהדורת החדשות וכן מר חגי גולן- העורך הראשי של העיתון.

2.על פי כתב התביעה, ביום 12.8.09 שלחה הנתבעת 1 לתובעות מכתב התראה בו יוחסו להן מספר עוולות, ובכללן- הטעיית הציבור ביחס למפרטי המחשבים הנמכרים בחנויות הרשת וכן התנערות מן האחריות המוטלת עליהן והטלתה על הנתבעת. המכתב נשלח למפיצים נוספים של מחשבי הנתבעת.

משנודע הדבר לאחד ממפיצי הנתבעת, נטל זה על עצמו את האחריות באשר לטענה 8 ובתגובה השיבה הנתבעת 1 כי חוזרת זה מטענה זו (להלן: "מכתב ההבהרה") עם זאת, הבהירה כי עומדת היא על שאר הטענות שבמכתבה.

3.ביום 18.8.09 הופיעה באתר האינטרנט של גלובס ובהוצאה המודפסת שלו (הנתבעת 2) דיווחים באשר למכתב ההתראה. בכתבה לא אוזכרה העובדה כי הנתבעת 1 חזרה בה מן הטענה בעניין זה, עוד לא אוזכר מכתב ההבהרה. בימים 19.8.09 ו- 20.8.09 הופיעו פרסומים נוספים בגלובס.

בכתב התביעה, עותרות התובעות לפיצוי סטטוטורי בגין הכתבות, אשר לטענתה- הוציאו דיבתה שכן ייחסו לה הטעיית צרכנים.

4.טענות התובעים, בתמצית-

לטענת התובעים, הכתבות אשר פורסמו הוציאו דיבתם וגרמו לפגיעה בשמם הטוב. הנתבעים 2-5, אשר פרסמו את הכתבות, עשו זאת מבלי לבדוק כראוי את המידע אשר נמסר להם. כן, לא פרסמו כל הודעת הבהרה או התנצלות אף לאחר שהתברר כי אין בכתבות אמת.

5.עוד טוענות התובעות, כי יש להטיל אחריות אישית על הנתבעים 3-5 מכוח סעיף 11 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק"), וכי על אף שמכתב ההתראה של DELL לא נקב בשמן של כל חברות התובעות, כי אם של שתיים בלבד- לא נעשו בכתבה הבחנות בין החברות השונות, והדברים יוחסו לכל הרשת. על כן, עותרות הן לפיצוי בסך 450,000 ₪ בגין הפרסומים.

במהלך ניהול ההליך, הגיעו התובעות להסכם פשרה עם חברת DELL .

6.טענות הנתבעים- בתמצית-

הנתבעים טוענים כי אין לייחס את הפרסום לכל אחת מן התובעות באופן נפרד, שכן הינן מזוהות כרשת אחת. עוד טוענים הן כי בהיות התובעות תאגידים, אין הן זכאיות לפיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק. בהקשר זה, מוסיפים הנתבעים וטוענים כי הואיל והתובעות כבר פוצו בגין הפרסומים, במסגרת הסכם הפשרה אל מול DELL, אין הן זכאיות לקבל בגינם פיצו נוסף.

לגופו של פרסום, טוענים הנתבעים כי מדובר בדיווח אודות מכתב ההתראה ששלחה DELL , אשר היה עניין לפרסמו לציבור ואשר נעשה "תוך כדי דיון", ולפיכך, אין בפרסום משום הוצאת דיבה.

7.עוד טענו הנתבעים להגנת "אמת בפרסום" ולהגנות תום הלב- סעיפים 15(4) או 15(6) לחוק איסור לשון הרע, אשר עניינם הבעת דעה המוגנת מכוח החוק- שכן, הופמן, אשר כתב את הכתבות, ערך בירור ראוי של המידע, בטרם פרסומן.

8.ביום 31.10.13 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בערעור שהגישו התובעות על פסק הדין. נקבע בו כי בנסיבות העניין לא עומדת לנתבעים ההגנה שבסעיף 14 לחוק (הגנת "אמת בפרסום") ולפיכך, הוחזר התיק לבחינת יתר טענות הצדדים.

9.בהחלטת ביניים קודמת לכך קבעתי (מיום 07/11/11) כי - "תקנות 44 ו-45 עוסקות בחובת התובע לכלול את כל הסעדים העומדים בגין עילת התביעה שביסוד תובענה שהגיש, אלא אם כן ניתן היתר מיוחד לפצל את הסעדים" (ר' גורן, סוגיות בסד"א מהדורה עשירית, עמ' 126)

הנני מקבלת את עמדת הנתבעים כי התביעה מפרטת עילות רבות, אולם בסופו של דבר הסעד הנתבע בה הינו פיצוי סטטוטורי בגין הוצאת לשון הרע- ללא הוכחת נזק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ