קיום שימוע מאוחר לעובד הקריה למחקר גרעיני

1.         בפני בקשתו של מר אביב כהן למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבה - מדינת ישראל הקריה למחקר גרעיני מלפטרו, כעולה ממכתב הפיטורים מיום 15/3/07 בו מודיעה לו גב' זמירה חלמיש ס.ממש"א ומנהלת המנגנון כי "לאור חוות דעת על תקופת העסקתך במחסן משק תחבורה, בה מבקשים לסיים את תקופת הנסיון בדחיפות, הוחלט על הפסקת עבודתך בקמ"ג מ- 11/4/07 תוך תשלום פיצויים בשיעור 100%".

2.         הבקשה הוגשה תחילה על ידי המבקש בעצמו ונערכה בכתב יד, ובמהלך הדיון שקיימנו ביום 22/4/07 הצעתי למבקש לשכור את שירותיו של עורך דין, ומשנענה להצעתי נדחה הדיון להיום, ובין כה וכה הגיש המבקש בקשה מתוקנת וערוכה כדבעי, ומנגד המשיבה הגישה תגובה מתוקנת.

3.         המבקש בבקשתו מפרט כי החל לעבוד בקמ"ג ביום 19/12/94 והחל מחודש 5/96 הפך לעובד קבוע.

4.         המבקש מביא לידיעת בית הדין כי במהלך שנות עבודתו הופנו כלפיו תלונות בנושא העדרויות בלתי מוצדקות, אלא שלאחר שעבר בירור משמעתי בחודש 7/02 שינה את דפוסי התנהגותו והגיע לעבודה באופן סדיר, למעט העדרויות בשל מחלה, תוך שיש לזכור כי המבקש נפגע במהלך משחק כדורגל ופגיעתו הוכרה כ"פגיעה בעבודה" ונקבעה לו נכות יציבה של 5% על ידי המל"ל.

5.         המבקש טוען, כי פיטוריו נעשו בחוסר תום לב ומשיקולים זרים תוך הפרה של ההסכם הקיבוצי, וכי הסכמת הוועד לפיטוריו ניתנה בשל העובדה שהמשיבה ניצלה לרעה את מצבו "העדין" של יו"ר וועד העובדים, וכי הוא נפל קורבן להתנכלות של מר עזרא קולב מנהלו, אשר ניטרל אותו מפעילות ממשית.

6.         מוסיף המבקש, כי נפגעה באופן ממשי זכותו לשימוע קודם לפיטוריו, וכי במסמך מיום 22/6/06 שכותרתו "סיכום דיון מיום 15/6/06" (נספח ח' לתצהירה של גב' זלוטיקמן מטעם המשיבה) כדי להצדיק את פיטוריו ללא שימוע.

7.         המשיבה מנגד מתארת אף היא השתלשלות עובדתית דומה למדי, היינו כי במהלך שנת 2002 התקיים עם התובע בירור משמעתי, על רקע העדרויות ממושכות לא מוצדקות וללא רשות, שבסופו סוכם כי התובע יקבל נזיפה חמורה וכן שככל שתישנה התנהגותו זו, הרי שניתן יהיה לפטרו לאלתר תוך תשלום פיצויים בשיעור של 100%, וכי כנספח לדיון האמור חתם התובע על התחייבות, תוך שהוא מאשר את הסיכום של הדיון המשמעתי.

8.         המשיבה מאשרת כי עד שנת 2005 לא היו למעשה בעיות בהתנהגותו של התובע, אלא שמשנה זו ואילך שב התובע לטענתה לסורו.

9.         ביום 1/5/06 התקיים דיון נוסף בעניינו של המבקש, בו הובהר לו כי המשיבה נאלצת להעבירו למקום עבודה אחר, וכך נעשה, והתובע הועבר לעבוד במחסנים, אלא שגם משם התקבלו תלונות על התנהלותו והעדרויותיו של המבקש, וחרף זאת נאזרה המשיבה בסבלנות, וביום 15/6/06 התקיים דיון נוסף בעניינו שבסיומו שב המבקש והתחייב לשנות את דפוסי התנהגותו.

10.        אלא שלטענת המשיבה, לא כך נהג המבקש, ומשכל נסיונות שיבוצו עלו בתוהו, לא היה מנוס מלפטרו, ולכן זומן ביום 1/3/07 לשיחה בנושא, תוך שהוצא לו לפרוש בהסכמה, אלא שהדבר לא הסתייע, וביום 7/3/07 זומן המבקש לשיחה נוספת עם מנהלת משאבי אנוש גב' זלוטיקמן שבה נכח גם נציג וועד מר בן סימון ולאחר שנעשה נסיון נוסף למצוא שיבוץ הולם לתובע, התברר כי אין יחידה המוכנה לקולטו כעובד, ועל כן פוטר.

11.        בהשתלשלות זו המפורטת בתגובת המשיבה מוצתה זכותו של המבקש לשימוע.

12.        המבקש תמך את הבקשה בתצהירו, ומטעם המשיבה הוגשו תצהיריהם של הגב' איבט זלוטיקמן המשמשת כמנהלת משאבי אנוש במשיבה, וכן תצהירו של יו"ר וועד מקצ"ט מר אהוד שבת.

            כל המצהירים העידו בפנינו במהלך ישיבת היום.

הכרעה

13.        בטרם נאמר את דברינו, הרי שיש להבהיר כי משמדובר בסעד זמני כל ההתייחסויות העובדתיות הכלולות בהחלטה זו הן לכאורה, ודרושות אך ורק לצורך ההכרעה בבקשה זו.

            עם זאת נכון לציין, כי טרם הוגש לבית הדין כתב תביעה לסעדים עיקריים.

14.        לאחר שבחנו את הבקשה, התגובה והחומר שבפנינו, המסקנה היא כי דין הבקשה למתן צו מניעה זמני להדחות, ואולם יחד עם זאת יש להורות למשיבה לקיים למבקש שימוע מאוחר לפיטורים, שכן נפל בהליך פיטוריו פגם שאינו מצדיק בעינינו את ביטול פיטוריו בשלב זה, אולם מאידך נכון יהיה שיקויים לו שימוע מסודר לפיטורים.

15.        הטעם המרכזי לכך שאין אנו סבורים שיש מקום להורות על ביטול פיטוריו מקורו בסיכום דיון מיום 15/6/06 בו סוכם, על רקע העדרויות קודמות של המבקש כי יועבר לעבודה במחסן תחבורה לתקופת נסיון של שנה, וכי המבקש מתחייב לשנות את דפוסי הנוכחות שלו.

16.        כן נאמר במסמך האמור כי :-