קידמה השכרת מלגזות בע"מ נ' לוגיסטי פוינט בע"מ

החלטה

1.זוהי בקשת רשות להגן של הנתבעת (להלן: "המבקשת") כנגד תביעה שהגישה התובעת (להלן: "המשיבה") בסדר דין מקוצר על סך 304,036.48 ₪.

2.המשיבה הינה חברה המשכירה מלגזות וציוד נלווה. על-פי הנטען בכתב התביעה, הזמינה המשיבה שתי מלגזות עבור המבקשת בהתאם למפרט טכני אשר התבקש על ידה, על פי הסכמי שכירות מיום 15.6.10, ו – 20.6.10. דמי השכירות החודשיים בגין כל מלגזה עומדים ע"ס 3,250 ₪ לא כולל מע"מ. ביום 20.6.12, כ – 36 חודשים טרם סיום תקופת הההסכם והליסינג על פיו, ללא תיאום מראש וללא קבלת אישור המשיבה, הפסיקה המבקשת באופן חד צדדי לשלם את דמי השכירות.

3.הבקשה נתמכת בתצהירו של יורם כהן. לטענת המבקשת כתב התביעה מתייחס באופן תמוה לשתי מלגזות בלבד אף שהוזמנו שלוש מלגזות;

חישוב הפרשי הריבית וההצמדה עליהם נסמך סכום התביעה אינו נכון כאשר קיים שוני בין שער הבסיס הקבוע בהסכם, לשער הבסיס המצויין בכתב התביעה;

אין כל התחייבות מפורשת או משתמעת לשכור את המלגזות לתקופה של 60 חודשים. על פי סעיף 2 להסכם וכפי שאף סוכם עובר לחתימתו, עומדת למבקשת הזכות להחזיר את המלגזות בכל מועד שהוא בהודעה מוקדמת של 14 יום. המבקשת מדגישה, כי אין הוראה בהסכמי השכירות בה נקבע ולו במרומז, כי עליה להמשיך ולשלם למשיבה את דמי השכירות לאחר השבת המלגזות לחזקתה.

4.ביום 10.2.13 התקיים דיון בבקשה.

המצהיר נחקר על תצהירו ואישר כי אינו חתום על ההסכם, לא היה מעורב במשא ומתן שהוביל לחתימתו וכי החל לעבוד אצל המבקשת רק בחודש ינואר 2011 לאחר חתימת ההסכם.

הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון והכרעה

5. לא תנתן רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא 'הגנת בדים' (ע"א 465/89 בן צבי נ' בנק מזרחי פ"ד מ"ה(1) 66, 69-70; (ע"א 424/86 נאות מרינה בת-ים בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ פ"ד מג(2) 355; ע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה (1973) בע"מ נ' Warner Home Video (Ltd) U.K. פ"ד מו(2) 273).

כאלה הן עיקר טענות המבקשת.

6. המבקשת מבקשת להבנות מהמילה "עד" ברישא לסעיף 2 להזמנה (נספח א').

לפי לשון הכתוב, תקופת השכירות הינה "מיום קבלת המלגזות ועד לתקופה של 60 חודשים". משמע, שהמילה "עד" תוחמת את תקופת השכירות ממועד למועד.

נוסח הכתוב אינו תומך בפרשנות המבקשת לפיה, מדובר בתקופה של עד 60 חודשים. תקופת ההסכם הינה 60 חודשים ממועד קבלת המלגזות. זאת אף עולה בבירור ממכתבה של המשיבה למבקשת מיום 23/6/10, על פיו הוזמנו- בהתאם להזמנה נספח א'- שתי מלגזות. המכתב כולל תאור המלגזות ומופיעה בו הפסקה הבאה: "שכירות חודשית לתקופה של 60 חודש...".

7. אפילו תאמר כי המילה "עד" בסעיף 2 לנספח א' מיותרת, אין בכך כדי לתמוך בפרשנות המבקשת המשוללת כל הגיון מסחרי ולפיה, תקופת השכירות הינה עד 60 חודשים, ומכאן שניתן להפסיק את השכירות בכל עת.

8. כך יש לדחות פרשנות המבקשת למשמעות המילים "בכל מועד שהוא" בפסקה השניה לסעיף 2 לנספח א'.

הרישא לסעיף 2 להסכם קובע כאמור את תקופת ההסכם הבסיסית, 60 חודשים ממועד קבלת המלגזות, ובחלקו השני- מסדיר את זכויות והתחייבויות הצדדים בתום תקופה זו ובמקרה בו יוארך ההסכם.

זהו ההקשר לפיו יש לפרש את המילים "או בכל מועד שהוא", מהן מנסה המבקשת להבנות.

9. משמעות טענת המבקשת הינה, כי לא היתה כל התחייבות לסכום מזערי מצידה, אף שהמלגזות הוזמנו על ידה ויובאו בעבורה.