קורן ואח' נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בעמ

פסק דין

1.התובעות, אם ובתה, רכשו מהנתבעת, חברת תעופה, כרטיסי טיסה ביום 2.6.09. עפ"י האמור בכרטיסים שרכשו התובעות הן היו אמורות לטוס מנתב"ג לרומא וסיציליה, טיסה שיצאה לדרכה ועליה אין חולק או עוררין.

התובעות היו אמורות לשוב לישראל בטיסה מס' 385 מסיציליה רומא ותל אביב ביום 22.6.09 היוצאת בשעה 21:40 (להלן: "הטיסה").

2.אין חולק כי ביום 14.6.09, 3 ימים קודם שהתובעות יצאו מישראל הודיעה הנתבעת לתובעות כי הטיסה מבוטלת ועל התובעות היה לבחור באחת משתי חלופות: הראשונה שיבה לישראל בטיסה דומה לטיסה, כהגדרתה לעיל, אך יממה קודם לכן, קרי שיבה ביום 21.6.09 (באותה שעה 21:40), השניה שיבה לישראל ביום 22.6.09 יום השיבה המקורי, אך במקום בשעות הערב הקדמה לשעות הבקר סמוך לשעה 9:00.

3.התובעות טוענות בכתב תביעתן כי בדלית ברירה בחרו באופציה הראשונה, קרי שיבה לישראל 24 שעות קודם לזמן המתוכנן. התובעות פנו לנתבעת ע"מ לקבל הסבר מדוע הטיסה המקורית בוטלה, עובדה שלדעת התובעות אינה מאפיינת חברות תעופה המפעילות טיסות סדירות, והתשובה שקיבלו הייתה כי המדובר בשינוי בלוח הזמנים.

4.נוכח כשלון מו"מ בין הצדדים, התובעות הגישו תביעה זו שלפני, ובה הן עותרות כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעת לשלם להן פיצוי בסכום כולל של 6,724 ₪.

סכום הפיצוי מורכב מפיצוי כ"א מהתובעות בסך 2,189 ₪ או 4,378 ₪, וזאת עפ"י הכללים הקבועים ברגולציה האירופית והמחייבים חברות תעופה לשלם לנוסע פיצוי בסך 400 יורו בגין טיסה מבוטלת ע"י חברת התעופה וכן פיצוי בגין אובדן יום חופשה של התובעת 1 שערכו עפ"י טענת האחרונה 2,112 ₪ שחושבו על בסיס יום עבודה של 9 שעות (234.64 ₪ לשעה ועוד שעה נוספת לפיצוי בגין הזמן שהוקדש לטפול מול הנתבעת בהסדרת פרשה זו.

5.התובעות צרפו כנספחים א-1 ו-א-2 את כרטיסי הטיסה המקוריים לטיסה, כהגדרתה לעיל, ונספחים ב-1 ו-ב-2 כרטיסי טיסה חלופיים ליום 21.6.09.

התובעות הוסיפו וציינו בכתב תביעתן כי פנו לנתבעת ובקשו כי האחרונה תעביר אותן לחב' אליטליה המבצעת טיסה דומה לטיסה הנ"ל בשינוי זמן של 15 דקות.

הנתבעת מודה כי התובעות פנו אליה בהצעה האחרונה, אך הנתבעת מסבירה כי עפ"י תנאי הכרטיס שרכשו התובעות אופציה זו לא בת בצוע.

6.התובעות ממשיכות ומסבירות כי רכשו כרטיסי טיסה דווקא אצל הנתבעת כחברת תעופה סדירה. גם במגוון הטיסות שהוצעו להן בחרו התובעות בטיסה, כהגדרתה לעיל, מתוך הבנה ואמונה שטיסה סדירה לא מבטלים.

התובעות ציינו כי עלות כרטיס הטיסה האמור הייתה יקרה יותר נוכח הצורך לנסוע דרך רומא ומשם בטיסת המשך לסיציליה, והעובדה שמדובר בטיסה סדירה ולא טיסת שכר.

7.הנתבעת מבקשת לדחות את התביעה ומציינת כי בטול הטיסה והתנהלותה היו תקינים.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי מלאה את מחויבותה כלפי התובעות, וזאת עפ"י הוראות החוזה שבין הצדדים. התובעת מפנה לתנאים כלליים לתובלת נוסעים וכבודה בנוסחם החל מיום 15.10.07 (להלן: "החוזה"). הנתבעת צרפה פרק רלבנטי, לטעמה, מתוך הוראות החוזה כנספח א' לכתב הגנתה, והיא מפנה להוראות סעיף 9 לחוזה ובעיקר לסעיף 9.2.2 המקנה לה זכות לבטל טיסה או שלא להפעיל טיסה בהתאם לתכנון ועוד חלופות כמפורט שם יקנו לנתבעת ולנתבעת בלבד להחליט על דרך פעולה הנקובה באחת החלופות המנויות בס"ק (א) עד (ג) של סעיף 9.2.2 לחוזה.

אם לא די באמור מפנה הנתבעת להוראות בס"ק 9.2.3 הקובע כי אחת החלופות המנויות בסעיף 9.2.2 ס"ק (א) עד (ג) הן הסעד היחיד והבלעדי ולא תעמוד לנוסע כל סעד אחר ולא תחול על הנתבעת כל חבות נוספת כלפי הנוסע דוגמתה תובעות.

לפיכך, מבקשת הנתבעת כי אורה על דחיית התביעה.

8.הח"מ בתוך עמו יושב, וגם אני נזקק מדי פעם לשירותי טיסה. אין חולק כי כיום, להבדיל מן העבר, כרטיסי הטיסה המונפקים לנוסע אינם כרטיסים ידניים שבהם צוינו מגבלות אחריות של מוביל דוגמתה נתבעת. הכרטיסים דהיום כרטיסים אלקטרוניים המופקים ממחשב והם בנוסח כפי שצרפו התובעות כנספחים א-1 ו-א-2 לכתב התביעה.

בכרטיסים אלו מופיעים נתונים של תאריך הטיסה, מספרה, שעת יציאה ושעת הגעה ומספרי טרמינל.

חיפשתי ולא מצאתי כל התייחסות בכרטיס האלקטרוני שהוצג לעיוני לקיומו של החוזה, כהגדרתו לעיל.

9.לא זו אף זו, התובעות טרחו וצרפו כרטיסים ששמה של הנתבעת מופיע עליהם נספחים ב-1 ו-ב-2 וגם בהם אין כל הפניה לא במפורש ולא ברמז להוראות איזה חוזה שהוא, קל וחומר החוזה כהגדרתו לעיל.