ע"ב
בית דין אזורי לעבודה ת"א - יפו
|
10222-02
24/07/2008
|
בפני השופט:
הדס יהלום
|
- נגד - |
התובע:
לאה פס עו"ד קנולר
|
הנתבע:
שירותי בריאות כללית עו"ד קנת ו-בכר
|
פסק-דין |
1. התובעת עבדה במשך שנים רבות בשירותי בריאות כללית בתפקידים שונים, ופרשה לפרישה מוקדמת ביום 31/12/95.
2. התובעת טוענת שהסכם הפרישה שנחתם עימה, מפלה אותה לעומת עובדים גברים שפרשו אף הם לפרישה מוקדמת מהכללית.
התובעת מבססת טענתה זו, על קביעת בג"ץ 6845/00
איתנה ניב ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה
פ"ד נו (6) 663 (להלן - בג"ץ ניב).
3. תחילה הגישה ביום 26/12/02 תביעה לסעד הצהרתי לפיו הסכם הפרישה שמכוחו פרשה, מפלה.
במסגרת התביעה ביקשה כי בית הדין יורה לכללית להמשיך ולשלם לה את הקיצבה, עד הגיעה לגיל 65.
4. בעקבות הליכים מקדמיים ופסיקת בג"ץ, הוגש ביום 7/4/05 כתב תביעה מתוקן, בו עתרה התובעת לתשלום פיצוי כספי ללא הוכחת נזק, וכן לתשלום ההפרש בין הסכומים שקיבלה לבין אלה שהיתה מקבלת לו המשיכה הנתבעת להפריש בגינה לקרן פנסיה עד גיל 65.
5. הכללית הגישה כתב הגנה וכן תביעה שכנגד.
במסגרת התביעה שכנגד עתרה להשבת הכספים שקיבלה התובעת על פי הסכם הפרישה שנחתם עימה.
6. הצדדים הגישו תצהירים, לרבות חוות דעת אקטואריות. העדים והמומחים נחקרו על תצהיריהם.
7. בתום שמיעת הראיות, הודע לצדדים שפסק הדין בתיק זה, ינתן ביחד עם פסק הדין בתיקים המאוחדים עב 300164/99, העוסקים באותו נושא.
דא עקא, שסיכומי הצדדים בתיק הנ"ל מתעכבים יתר על המידה.
לפיכך, הודע לצדדים שעל מנת לא לגרום עינוי דין לתובעת, ינתן פסק הדין בתיק זה, בנפרד מהתיק הנ"ל.
8.
אלה העובדות העולות מחומר הראיות:
א. התובעת ילידת 10/5/44 (תעודת זהות של התובעת הוצגה לבית הדין בישיבת 4/6/06).
ב. התובעת עבדה בכללית מיום 1/9/93, בתפקידים שונים. תחילה עבדה במחלקה לחינוך ובריאות, בהמשך שימשה כעוזרת לראש אגף ארגון ומינהל.
תפקיד נוסף שמילאה - יועצת אירגונית להנהלת הכללית.
ג. בחודש ינואר 1993 מונתה לתפקיד מנהלת מערך השיווק המחוזי תל-אביב. מדובר במינוי ל- 4 שנים, על פי כתב מינוי שצורף נספח ת/1 לתצהירה.
ד. במהלך שנת 1995, שנתיים וחצי לאחר שמילאה את התפקיד, הודע לתובעת שאינה יכולה להמשיך בתפקיד אותו מילאה מינואר 1993. הוצעה לתובעת אפשרות לפרוש לפרישה מוקדמת.
ה. התובעת ניהלה משא ומתן מול הכללית בנוגע לתנאי הפרישה.