בת"ת
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
27589-09-13
27/10/2013
|
בפני השופט:
ירון בשן
|
- נגד - |
התובע:
מאיר קונטטה
|
הנתבע:
הראל חברה לביטוח בע"מ
|
|
החלטה
ביום 15.9.2013 הוגשה בקשה לתשלום תכוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. המבקש נפגע בשתי תאונות שרכים. בראשונה ביום 15.2.11 הוא נפגע ע"י כלי רכב שביטחה המשיבה. בשניה, ביום 12.6.11 הוא נפגע ע"י כלי רכב שבוטח ע"י מבטחת אחרת. כפי שהתברר בדיון (ולא נכתב בבקשה עצמה), בקשה זו נוגעת רק לתקופת הביניים, בת פחות מארבעה חודשים.
מהמסמכים עולה שלמבקש בעיות רקע רפואיות רבות ומגוונות והא מוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) ומקבל גמלה בגין נכות כללית בשיעור 100%. במשך שנים עבד בעבודה מסודרת, אך מאז שפרש בשנת 2002, היה מובטל וקיבל הבטחת הכנסה. בחודשים אוגוסט – דצמבר 2010 הוא עבד בשכר נמוך מאוד (לא ברור במה), עפ"י דו"ח רציפות ביטוח של המל"ל. לטענת המבקש הוא נפצע בעת שהיה בדרכו למקום עבודה חדש. טענה זו נתמכת במסמך של חברת כח אדם המפנה למקום העבודה, אך המסמך נושא תאריך 18.12.11 – שלושה ימים אחרי התאונה. בעקבות התאונה הגיע המבקש לחדר המיון של בית-החולים טופל ושוחרר ללא אשפוז. מאוחר יותר, מצא פסיכיאטר של המל"ל שאינו מסוגל לעבוד. בהתחשב בריבוי בעיות הרקע הרפואיות של המבקש, לא ברור עד כמה מסקנה זו נובעת דווקא מפציעתו בתאונה שבגינה הוגשה בקשה זו.
המבקש סבור שיש ליתן לו תשלום תכוף בגין הפסד ההכנסה הצנועה שעשוי היה להרוויח באותה עבודה שאליה עמד להתקבל - בשכר מינימום – למשך אותם ארבעה חודשים עד שנפצע בתאונה המאוחרת יותר. המשיבה מלינה על חוסר אמינותו, על הגשת הבקשה זמן רב אחרי התאונה ועל-כך שבפועל לא פחתה הכנסתו של המבקש, שקיבל לפני שנפצע וממשיך לקבל, גמלה מהמל"ל.
הטענה שנגרעו מהמבקש הכנסות עקב פציעתו, לא הוכחה אפילו במידה הצנועה הנדרשת בהליך מעין זה. לאחר תקופה של כתשע שנים שבהן המבקש לא עבד הוא עבד במשך כחמישה חודשים עד כחודשיים לפני שנפצע, וכשנפצע היה מובטל. אף שהוא טוען שהיה בדרכו לעבודה חדשה, כלל לא ברור שהיה מתקבל אליה – והמסמך שאמור ללמד על זיקתו לאותו מקום עבודה מעורר תמיהות רבות. לכאורה ההפניה מאוחרת לפציעה ולא קודמת לה. אף שסביר שלמבקש צרכי מחיה (שהרי הכנסותיו הגלויות מינימליות), כלל אין ראיה שאמצעיו בפועל פחתו בעקבות אותה תאונה.
התשלום התכוף נועד ליתן בידי מי שנפגע בתאונת דרכים סעד מהיר כדי לספק את צרכי מחייתו, סיעודו וריפויו עוד בטרם התבררה תביעתו. ההלכה לא הכירה בדרך כלל בזכות לקבל תשלום תכוף עבור הוצאות מחיה שקדמו למועד הדרישה לתשלום תכוף (זאת להבדיל מהחזרת הוצאות ריפוי וסיעוד בעבר שעבורן כן נפסקים תשלומים תכופים). החריג הוא, שלעתים נפסק תשלום תכוף גם עבור הוצאות מחיה בתקופה סמוכה שקדמה למשלוח הדרישה. בהליך שבפני, מתבקש תשלום תכוף בגין החודשים פברואר – יוני 2011, שנתיים ויותר לפני משלוח הדרישה לתשלום תכוף. קשה מאוד להחיל את החריג על תביעה שכזאת. לא מדובר בתשלום שנועד ליתן מענה לצורך קיים בהווה (או לפחות במסוך לבקשה), אלא בעריכת התחשבנות ספקולטיבית מאוד על נזקים שבעבר - ענין שמקומו בתביעה העיקרית ולא בבקשה לתשלום תכוף.
לאור כל זאת, לא מצאתי בסיס לקבלת הבקשה והיא נדחית.
ניתנה היום, כ"ג חשון תשע"ד, 27 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.