אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קונדרוז נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

קונדרוז נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

תאריך פרסום : 29/04/2010 | גרסת הדפסה
עש"א
בית משפט השלום כפר סבא
32041-03-10
28/04/2010
בפני השופט:
מיכאל קרשן

- נגד -
התובע:
יוליאן קונדרוז
הנתבע:
בנק לאומי לישראל בע"מ

החלטה

בפני בקשה לגריעת חמישה שיקים מרשימת ההגבלה, לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981 (להלן – החוק).

המבקש הינו בעל חשבון מספר 18033/38 (להלן – החשבון) בבנק המשיב בסניף ג'לג'וליה (להלן – הבנק). החל ביום 4.4.10 הוגבל החשבון, לאחר שהוחזרו בו 10 שיקים בין התאריכים 1.10.09 עד 10.3.10.

המבקש סגר את חשבונו בבנק ביום 18.1.10 (להלן – תאריך הסגירה).

טענות המבקש

המבקש טוען כי השיקים שסורבו לאחר תאריך הסגירה (חמישה במספר) סורבו שלא כדין. לדבריו, אין לו מידע על אותם שיקים, הוא עצמו לא מילא את פרטיהם, וכעת, משגילה כי השיקים נמשכו, שוקל הוא להגיש תלונה במשטרה.

עוד טוען המבקש, בתצהיר שערך, כי יש לו פעילות עסקית בבנקים אחרים, וכי לא קיבל את ההודעה בדבר הגבלת חשבונו (אם כי ידע מהפקיד בסניף שמטפל בחשבונו שהחשבון יוגבל מיום 4.4.10). המבקש טוען כי ההגבלה עתידה להסב לו נזקים חמורים.

תגובת הבנק

הבנק טוען כי לא היה חייב לכבד את השיקים שסורבו בחשבון, וכי למבקש לא היה כל יסוד להניח כאמור.

ביום 25/12/09 נשלחה למבקש התראה בטרם הגבלת החשבון, לאחר סירוב השיק החמישי. ביום 18/1/10 הורה המבקש לסגור את חשבונו. לטענת הבנק לא הייתה עליו כל חובה לפרוע את השיקים העומדים ביסוד הבקשה, שכן לא הייתה יתרה מספקת בחשבון משום שהחשבון היה סגור ולא היה כל הסכם מחייב בין הבנק לבין המבקש.

הבנק מדגיש כי טרם סגירת החשבון סורבו בחשבון 7 שיקים, עובדה המלמדת על כך שהמבקש סגר את חשבונו כדי להתחמק מהגבלתו. לטענת הבנק אין שום סימוכין לטענת המבקש בדבר זיוף השיקים שנמסרו לפירעון לאחר סגירת החשבון. לו היה מדובר בזיוף היה המבקש ממהר להגיש תלונה במשטרה, עוד טרם היה מוגבל החשבון ולא רק כותב בטיעוניו כי "שוקל" להגיש תלונה במשטרה.

עוד טוען הבנק כי לפי הפסיקה סגירת חשבון אינה פוטרת את בעל החשבון מלדאוג ליתרה מספקת לשיק שמועד פרעונו לאחר מועד הסגירה. המחוקק ביקש למנוע מצב שבו לקוחות ינסו לעקוף את הסנקציה של הגבלת החשבון, בדרך של סגירת חשבונותיהם טרם יסורבו 10 שיקים.

דיון

תקנה 2 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), התשמ"ב-1981 (להלן – תקנות) קובעת כי "בכל ענין הנוגע לבקשה שלא נזכר בתקנות אלה יחול פרק כ' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984" (להלן – תקסד"א). דרך הדיון בבקשה לא נזכרת בתקנות. פרק כ' לתקסד"א עניינו "בקשות בכתב", וכאמור בתקנה 241(ד) לתקסד"א רשאי בית המשפט להחליט בבקשה על יסוד הבקשה והתשובה בלבד. מכאן עולה כי בית המשפט הדן בבקשה לפי סעיף 10 לחוק רשאי לעשות כן מבלי לקיים דיון במעמד הצדדים. ראו לעניין זה ע"ר (בש"א) (שלום חיפה) 08-7227 עולא נ' בנק אוצר החייל (21.7.08).

החלטתי כי אין צורך בדיון לשם הכרעה בבקשה.

טענתו היחידה של המבקש היא כי יש לגרוע את השיקים שסורבו לאחר המועד בו סגר את החשבון בבנק המשיב מאחר ששיקים אלה לא נמשכו על ידו. לדעתי, טענה מסוג זה אינה מעמידה למבקש עילה טובה לגריעת אותם שיקים.

סגירת החשבון אף היא בגדר "נסיבה נוספת לסירוב" שאין נפקא מינה להתקיימותה אם סרב הבנק לפרוע שיק כדין. בעל החשבון חייב לדאוג ליתרה מספקת לשיק, שמועד פרעונו לאחר המועד בו נסגר החשבון, וזאת על מנת למנוע מצב בו לקוח ימשוך שיקים ללא כיסוי ולאחר מכן יסגור את החשבון לפני מועד פרעונם (י' עמית, "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981", הפרקליט מד(ג) 449, 455-454).

לבנק אין חובה לפרוע שיקים לאחר סגירת החשבון (אלא אם קיימת הסכמה אחרת בין הצדדים), והמבקש לא הניח כל תשתית לקבוע כי במקרה דנן היתה על הבנק חובה לפרוע את השיקים האמורים, או כי היה לו יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרעם. כל שטוען המבקש הוא כי לא הוא שמשך את השיקים, אולם עניין זה אינו נוגע לחובות הבנק לפי החוק.

מעבר לדרוש אוסיף כי המבקש לא העמיד תשתית מתאימה לטענתו כי לא הוא שמשך את השיקים לאחר סגירת החשבון. המבקש טוען כי "נדהם" לדעת כי נמשכו שיקים בחשבון וכי בכוונתו לפנות למשטרה, אולם לא המציא כל אסמכתא לפנייה כאמור או לחקירת משטרה, וזאת אף שמאז הגשת הבקשה לבית המשפט חלפה תקופה של כחודש וחצי. זאת ועוד, המבקש סגר את החשבון לאחר שכבר סורבו בו שבעה שיקים בתקופה קצרה יחסית של שלושה חודשים ולאחר שקיבל מכתב התראה לאחר סירוב השיק החמישי. מצב דברים זה תומך בטענת המשיב כי סגירת החשבון (והרי המבקש מצהיר כי הוא בעל חשבונות פעילים בבנקים אחרים) נעשתה על מנת לנסות ולהתחמק מהגבלת החשבון נוכח השיקים הנוספים שהמבקש ידע כי עתידים להיות מוצגים לפירעון.

יהא הדבר אשר יהא, לא מצאתי עילה לבקשה, ואני מוצא לדחותה. המבקש יישא בהוצאות המשיב בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ. הפקדון יועבר למשיב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ