קומפיוטר לייט סיסטמס בע"מ נ' מוסקוביץ

פסק דין

שיק ערוך על ידי הנתבע, אברהם מוסקוביץ על סך 167,748 ₪ לטובת התובעת קומפיוטר לייט סיסטם בע"מ, העוסקת במכירת מחשבים וציוד נלווה,  אשר לא כובד על ידי הבנק ועל כן הוגש ללשכת ההוצאה לפועל ע"י התובעת.

הנתבע הגיש התנגדותו וטען מספר טענות:

א.  שמה של התובעת נרשם בצורה שגויה על גבי השיק.

ב.      לא נשלחה לו כל הודעת חילול מהתובעת לגבי שיק זה.

ג.       השיק ניתן לבטחון – לטענתו הוא נהג לרכוש סחורה  מהתובעת בשני אופנים שונים האחד רכישה ישירה שלו לצורך שימושו האישי או לצורך מכירה ללקוחותיו, והשני הפניה של לקוחות לתובעת ורכישת ציוד במישרין על ידי הלקוחות מהתובעת.  השיק נשוא התביעה הינו שיק בטחון אשר נועד להבטחת רכישה ישירה של ציוד מהתובעת ולא לשם ערובה או הבטחת תשלום לקוחות כאשר רכישת הציוד נעשתה על ידי הלקוחות במישרין. לנתבע אין כל חוב כלפי התובעת ועל כן לא היה מקום להפעלת שיק בטחון זה.

לאחר שהנתבע נחקר במסגרת התנגדותו הסכימו הצדדים שתינתן לו רשות להגן והתיק עבר לדיון בהליך של סדר דין רגיל.

התובעת הגישה תצהירי עדות ראשית מטעמה הן של יגאל חודדה איש מכירות בתובעת והן של מר מייק קריספל מנכ"ל התובעת.

מתצהיריהם עולה שהנתבע היה לקוח של התובעת ונהג לרכוש סחורה עבור לקוחות שונים. הנתבע היה נוהג לשלם עבור הסחורה באמצעות הסבת שיקים של הלקוחות לתובעת. לשם הבטחת החזר החובות מסר הוא שיק בטחון- השיק נשוא תיק זה.

התובעת סיפקה סחורה במועדים שונים לנתבע אולם – 20 שיקים  בחלקם המושך הוא חברת ניו דין ובחלקם המושך הינו עו"ד עופר רביע בסך כולל של 165,260 ₪ שנמסרו לתובעת על ידי הנתבע חזרו (השיקים צורפו כנספח ב' לתצהיר), משכך נותרה יתרת חוב בכרטסת הנהלת החשבונות של הנתבע אצל התובעת (הכרטסת צורפה כנספח ג').

התובעת פנתה לנתבע וביקשה שיסדיר את חובו, או שימסור שיקים חלופיים, ומשלא עשה כן החליטה לממש את שיק הבטחון.

8. הנתבע בתצהיר עדותו הראשית פירט שבתקופה הרלוונטית שימש כשכיר ואיש מערכות המידע בחברת ניו דין שהיתה בבעלות עו"ד עופר רביע  וצירף תלושי שכר (כנספח ב' לתצהירו). לטענתו בשנים אלה הקשר עם התובעת נוהל בשני אופנים כפי שפורט לעיל. מתוקף עבודתו כאיש המחשבים בחברת ניו דין ביצע עבורה הזמנות רבות של מחשבים וציוד נלווה מהתובעת. כל ההזמנות היו נרשמות על שמו ואף החשבוניות והקבלות היו מוצאות על שמו. במקרים בהם היה מדובר בהזמנת סחורה של חברת ניו דין או של עו"ד עופר רביע, היתה התובעת שולחת החשבוניות ישירות להנהלת החשבונות של חברת ניו דין. לימים התפרקה חברת ניו דין ועו"ד עופר רביע הפך לחדל פרעון.

החוב בתביעה המורכב מ- 20 שיקים בסך 165,260 ₪ משוכים כולם על ידי חברת ניו דין או עו"ד עופר רביע. כל החוב הינו בגין סחורה שסופקה לחברה ולעו"ד רביע וששולמה בשיקים שלהם.

שיק הבטחון ניתן על ידו בעבר עבור סחורה שנהג לרכוש עבור שימושו האישי הוא, ללא כל קשר לחוב נשוא תיק זה. משכך לא קמה הזכות לתובעת להפעיל את שיק הבטחון.

  דיון משפטי:

כפי שהוכח בפני התובעת נתנה ערך בעד השטר, שכן סיפקה סחורה במהלך השנים.

טוען הנתבע בסיכומיו שמסר את השיק למייק ולא לתובעת שהינה אישיות משפטית נפרדת. טענה זו לא נטענה כלל במסגרת התנגדותו לביצוע השטר ועל כן הינה בגדר הרחבת חזית אסורה.

אף לגופו של ענין יש לדחות הטענה ראשית מן הטעם שבתצהירו של הנתבע במסגרת ההתנגדות הינו מצהיר שעמד בקשר מול התובעת והשיק נמסר לה כשיק בטחון להבטחת תשלום בגין רכישת סחורה על ידו (ראה סעיפים 8, 10 לתצהירו). אם שם מודה הנתבע שמסר השיק לידי התובעת, כיצד יכול הוא לטעון במסגרת סיכומיו שמסר השיק למייק אישית כאשר פעל במסגרת עוסק מורשה ולא לתובעת?

שנית מן הטעם שמעדות מר קריספל עלה שהשיק ניתן לפעילות הנתבע מול התובעת שהוקמה ביום 3.1.05 , כאשר קודם לכן בוצעה אותה הפעילות על ידי עוסק מורשה בשם דומה (ראה עמ' 7 שורות 10-11).

כן עלה מתצהיר עדותו הראשית ואף מחקירתו בבית המשפט שהשיק ניתן לבטחון לרכישות שערך. לא עלה מעדותו שהיה שוני בין פעילותו מול התובעת לפעילותו קודם מול העוסק המורשה שהיה מייק קריספל. לא הוכח בפני שכאשר הוקמה התובעת הוא פנה והודיע לה או למייק שאין שיק הבטחון מחייב רכישות שעורך במסגרתה ועל כן אינו יכול להתבסס על טענה זו כיום.