קומימי נ' טיקוצינסקי ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 27.6.12 בכניסה לכפר סבא.

2. לטענת התובע, רכב הנתבעים סטה למסלול נסיעתו ופגע ברכבו בצד ימין.

3. הנתבעים טענו כי רכבם נסע בזהירות בנתיב הימני, כשרכב התובע נסע משמאל בנתיב האמצעי. לפתע, סטה רכב התובע ימינה לנתיב הנסיעה של רכב הנתבעים ופגע בו בצדו השמאלי.

4. התובע חזר בפני על גרסתו לפיה רכבו נסע בנתיב האמצעי כשלפתע שמע חבטה והבחין שרכב הנתבעים פגע בו בצדו הימני בשני אזורים שונים. בנוסף, טען התובע כי לאחר התאונה הנתבע 1 היה מבולבל והוא האשים את הנתבע כי סטה לעבר מסלול נסיעתו. התובע הכחיש את גרסת הנתבע לאופן קרות התאונה. התובע עומת עם גרסתו לתאונה בטופס הביטוח ולא היה בידו להסביר את השוני בין הגרסאות וכיצד ניזוק רכבו בשני מקומות שונים. התובע הודה כי היו קיימים נזקים קודמים לרכב אך טען כי היו נזקים רק בצידו השני ולא בצד בו ארעה התאונה.

5. הנתבע 1 גם הוא חזר על גרסתו וציין כי נסע בנתיב הימני לכל אורך הדרך וכי התובע שנסע בנתיב האמצעי הוא זה שסטה לפתע לעבר מסלול נסיעתו ופגע במראת רכבו והעיפה לעבר קדמת הכביש. הנתבע טען כי לאחר התאונה התובע טען כי הינו שקרן והנתבע ציין בפניו כי הוא האחראי לתאונה וכי פגע במראת רכבו אך התובע המשיך להכחיש זאת עד אשר הראה בפניו את המראה השבורה. הנתבע טען כי רכבו נפגע אך ורק במראה ועל כן לא הפעיל ביטוח ושילם בעבור התיקון עצמאית. כמו כן טען כי פגיעת המראה אינה יכולה לגרום לפגיעה בחלק התחתון של רכבו של התובע. בנוסף, טען כי העובדה שהמראה עפה קדימה, מעידה כי רכב התובע הוא זה שסטה לעבר מסלול נסיעתו ולא ההיפך. הנתבע טען כי היה אמור לפנות ימינה כשלושים מטר לאחר מקום התאונה ולפיכך, אין זה סביר שיבקש לסטות שמאלה ולעבור לנתיב האמצעי בו נסע התובע באותה שעה.

6. לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני מעדיפה את גרסתו של הנתבע וקובעת שאין להטיל אחריות לתאונה על הנתבעים.

בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותה הרהוטה, הבהירה והעקבית של הנתבע והיא מהימנה עלי.

שנית, כידוע, המוציא מחברו עליו נטל הראיה. קרי, הנטל מוטל על התובע ובמצב דנן של גרסה מול גרסה, אין בידי לקבוע כי התובע הטה את כף המאזניים לטובתו ומשלא עמד בנטל, דין התביעה להידחות.

שלישית, מצאתי ממש בטענת הנתבעים לפיה מיקום הנזקים ברכב אינם עולם בקנה אחד עם גרסת התובע לאופן קרות התאונה, שכן אינם מסבירים מדוע מופיעים שני מוקדי נזק ברכב. בנוסף, העובדה שהמראה של הנתבע עפה קדימה ולא התקפלה, תומכת אף היא בגרסת הנתבע לאופן קרות התאונה. על כן, עולה החשד שמקור הנזקים עליהם הלין התובע מקורם בתאונות קודמות.

לפיכך, הואיל ומקובלת עלי גרסת הנתבע הרי שנסע בנתיבו הימני ורכב התובע הוא זה שסטה לעבר מסלול נסיעתו ופגע ברכבו תוך שהוא מעיף את מראת רכבו. על כן התובע האחראי לקרות התאונה.

7. בנסיבות אלה, אני קובעת שיש לדחות את התביעה.

8. סוף דבר - התביעה נדחית.

בהתחשב בנסיבות העניין, ישא התובע בהוצאות משפט בסך 500 ₪ , בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ב טבת תשע"ד, 25 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.