קולנוע שביט בע'מ ואח' נ' מכבי ואח'

פסק דין

בפני תביעה לסילוק ידה של הנתבעת משימוש במבואה ובחלק מגרם מדרגות המובילים מקומת הקרקע לקומת הביניים בבניין משותף.

בנוסף בפניי תביעה שכנגד להצהיר כי לנתבעת הזכות להשתמש במבואה ובחלק מגרם המדרגות האמור.

רקע

התובעת הינה בעלים של זכויות החכירה המהוונות באולם בקומת הקרקע של בניין משותף הממוקם ברחוב עמישב 45 בגבעתיים (להלן: "הבניין", "הבניין המשותף" או "הבית המשותף"), הידוע כגוש 6164, חלקה 230, תת חלקה 8. בהתאם לנסח הרישום, הוצמד לתת חלקה 8 אשר בבעלות התובעת, שטח הצמדה ד', בשטח של 22 מטר, המהווה את חלקו התחתון של גרם המדרגות (להלן: "שטח הצמדה ד'").

הנתבעת היא הבעלים של מספר תתי חלקות בבניין, תת חלקה 4 (להלן: "תת חלקה 4") הממוקמת בקומת הקרקע ותתי חלקות 9 ו-10 (להלן: "תתי חלקות 9 ו-10") הממוקמות בקומת הביניים ומשמשות אותה כסניף קופת חולים (להלן: "קופת החולים"). בנוסף, בהתאם לנסח הרישום, הוצמד לתת חלקה 9 אשר בבעלות הנתבעת, שטח הצמדה ו', בן 33.95 מטר, המהווה את חלקו העליון של גרם המדרגות הממוקם בשטח הצמדה ד', ואשר מוביל לסניף קופת החולים (להלן: "שטח הצמדה ו'") (עמ' 4 לנסח הרישום).

להשלמת התמונה יצוין כי בעבר היה הבניין כולו בבעלות התובעת, וכי היא מכרה את תתי חלקות 4, 9 ו-10, בשנים 1962 (תת חלקה 4), 1964 (תת חלקה 10) ו- 1972 (תת חלקה 9), לבנק הפועלים בע"מ. יצוין עוד כי רישום הבניין כבית משותף נעשה בשנת 1970, קרי לאחר מכירת תתי חלקות 4 ו-10 ולפני מכירת תת חלקה 9.

כן יצוין כי בשנת 1987 רכשה הנתבעת את תתי החלקות 4, 9 ו-10 מבנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק" או "הבנק הפועלים").

ולבסוף כי בעבר ניהלה התובעת בקומת הקרקע של הבניין אולם קולנוע, וכי היציאה ממנו לכיוון הרחוב, הייתה דרך שטח הצמדה ד'.

טענות הצדדים בתביעה

טוענת התובעת כי בשנת 2006, לאחר החלפת בעלי מניות (אצל התובעת), הסתבר לה כי הנתבעת השתלטה על חלקו התחתון של חדר המדרגות, כאמור שטח הצמדה ד', שהינו בבעלותה (של התובעת) וזאת, בניגוד לדין.

התובעת מוסיפה על האמור כי הנתבעת מחזיקה במפתחות לדלת הכניסה לקופת החולים, הממוקמת בקומת הביניים של הבניין, ואיננה עושה שימוש בגרם המדרגות המחבר בין שטח הצמדה ד' לשטח הצמדה ו' (מכאן ולהבא: "גרם המדרגות"), לצורך כניסה או יציאה מקופת החולים. לא רק זאת אלא שהנתבעת, כך על פי התובעת, משתמשת בחלק משטח הצמדה ו' כמשרד, בעוד שהכניסה והיציאה לקופת החולים נעשות דרך גרם מדרגות אחר או באמצעות המעלית.

לפיכך טוענת התובעת כי על הנתבעת לסלק ידה משטח הצמדה ד' ולפנותו, כמו גם לאטום את המעבר שבין שטח הצמדה ד' (שצמוד למקרקעין שבבעלות התובעת), לבין שטח הצמדה ו' (שצמוד למקרקעין אשר בבעלות הנתבעת).

בכתב הגנתה טוענת הנתבעת כי יש לסלק התביעה מחמת התיישנות ובשל שיהוי ניכר בהגשתה, המלמד לכשעצמו על ויתור מצד התובעת על זכותה (המוכחשת) למנוע ממנה מלהשתמש בשטח הצמדה ד'. לשיטתה היה בשיהוי זה כדי לבסס את אינטרס ההסתמכות שלה עת רכשה את תתי החלקות והשקיעה בהן כסף רב. הנתבעת מוסיפה בעניין זה כי שיהוי זה גם פגע ביכולתה להביא ראיות לסתור.

עוד טוענת הנתבעת כי יש לסלק התביעה על הסף מחמת השתק עילה ומכוח תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984. כך היות והתובעת כבר הגישה בעבר שתי תביעות לבית המשפט המחוזי בתל אביב, וזאת הן כנגד הנתבעת והן כנגד יתר בעלי יחידות הדיור בבניין המשותף, בעניין זכויותיה בחנייה שבבניין המשותף, ואשר לטענתה נפגעו. התביעות נדחו וכך גם ערעור שהוגש על אחת מהן (התביעה המאוחרת מביניהן אשר הוגשה בשנת 2008) על ידי בית המשפט העליון.

לשיטתה ומשלא הגישה התובעת בקשה לפיצול סעדים הנובעים מעילה זהה, הרי שחל כלל השתק העילה המקים מחסום דיוני בפני הגשת התביעה שבפניי.

לגופו של עניין טוענת הנתבעת כי לא השתלטה על שטח הצמדה ד' וכי מדובר בחדר מדרגות, שזה היה ייעודו למן היום שהוקם, ואשר לא נערך בו כל שינוי לאורך השנים, למעט העובדה שהתקינה בו "דלת בהלה", בהסכמת התובעת.

לטענתה ובמהלך הזמן בחרה התובעת להפסיק להשתמש בגרם המדרגות האמור, ומשכך נוצר מצב בו הוא נמצא בשימוש בלעדי של הנתבעת.

עוד טוענת הנתבעת כי חדר המדרגות הוצמד בהצמדה מיוחדת לתתי חלקות 9 (שבבעלות הנתבעת) ו-8 (שבבעלות התובעת), וכי לשני הצדדים ניתנה זכות מעבר, כפי שנעשה בפועל מהלך תקופה של למעלה מ - 50 השנים האחרונות.