אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> קולנוע שביט בע'מ ואח' נ' מכבי ואח'

קולנוע שביט בע'מ ואח' נ' מכבי ואח'

תאריך פרסום : 21/06/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
54591-05-11
17/06/2012
בפני השופט:
כרמלה האפט

- נגד -
התובע:
קולנוע שביט בע'מ
הנתבע:
קרן מכבי

החלטה

בפני בקשה להתיר פיצול סעדים.

רקע:

המבקשת הינה בעלים של זכויות החכירה המהוונות באולם בקומת הקרקע של בניין משותף הממוקם ברחוב עמישב 45 בגבעתיים (להלן: "הבניין"), הידוע כגוש 6164, חלקה 230, תת חלקה 8. בהתאם לנסח הרישום, הוצמד לתת חלקה 8 אשר בבעלות המבקשת, שטח הצמדה ד' המהווה חלקו התחתון של גרם מדרגות (להלן: "שטח הצמדה ד'").

המשיבה היא הבעלים של מספר תתי חלקות בבניין, תת חלקה 4 (להלן: "תת חלקה 4") הממוקמת בקומת הקרקע ותתי חלקות 9 ו-10 בבניין (להלן: "תתי חלקות 9 ו-10") הממוקמות בקומה הביניים ומשמשות את המשיבה כסניף קופת חולים (להלן: "קופת החולים"). בנוסף, בהתאם לנסח הרישום, הוצמד לתת חלקה 9 אשר בבעלות המשיבה, שטח הצמדה ו' המהווה חלקו העליון של גרם המדרגות הממוקם בשטח הצמדה ד' המוביל לסניף קופת החולים (להלן: "שטח הצמדה ו'") (עמ' 4 לנסח הרישום).

טוענת המבקשת כי בשנת 2006 הסתבר לה שהמשיבה תפסה חזקה על שטח הצמדה ד' אשר כאמור בבעלות המבקשת, בניגוד לדין.

על יסוד האמור הגישה המבקשת כנגד המשיבה תביעה לפינוי וסילוק ידה משטח הצמדה ד'. בנוסף תבעה המבקשת כי המשיבה תאטום המעבר שבין שטח הצמדה ד' (שצמוד למקרקעין שבבעלות המבקשת) לבין שטח הצמדה ו' (שצמוד למקרקעין אשר בבעלות המשיבה).

מנגד טוענת המשיבה כי קיימת לטובתה זיקת הנאה בהצמדה ד' מכוח שימוש בזכות המעבר במקום בתקופה של למעלה מ-30 שנים, בין על ידה ובין על ידי הבעלים הקודמים של תתי החלקות אשר בבעלות המשיבה (בנק הפועלים בע"מ), עת שטח הצמדה ד' ושטח הצמדה ו' היוו יחדיו גישה יחידה לקומת הביניים בבניין.

לחילופין טוענת המשיבה כי עשתה שימוש בשטח הצמדה ד' החל מהמועד בו רכשה זכויות הבעלות על תתי חלקות 9 ו-10 (במשך 24 שנים) בהסכמתה ובהרשאתה של המבקשת. בעניין זה טוענת המשיבה כי בלעדי שימוש בשטח הצמדה ד', לא ניתן להפעיל במקום מרפאה ציבורית בקופת החולים וכי לו ידעה כי אלו פני הדברים לא הייתה רוכשת את תתי חלקות 9 ו-10.

כן טוענת המשיבה כי מכוח זכויות הבעלות שלה על תתי חלקות בבניין, קיימת לה זכות אינהרנטית לעשות שימוש במעבר בחדר מדרגות המוביל לקומת הביניים בבניין משותף.

בנוסף העלתה המשיבה טענות סף וביניהן שיהוי, התיישנות וכן העלתה טענת השתק עילה מכוח תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984.

טיעוני הצדדים

טוענת המבקשת כי יש להתיר לה לפצל סעדים בתובענה שהוגשה כנגד המשיבה על מנת לאפשר לה לתבוע מלוא נזקיה כפי שיתגבשו רק לאחר מתן פסק הדין בתביעה שבפניי, לרבות תשלום דמי שכירות ראויים, עוגמת נפש ונזקים עתידיים שטרם התגבשו וצפויים להתגבש אך במועד בו תחדל המשיבה מלהשתמש בשטח הצמדה ד', בפועל.

כמו כן טוענת המבקשת כי שטחי ההצמדה אינם מהווים "רכוש משותף" אלא רכוש שבו מתקיים מעין שיתוף בבעלות (בזכויות חכירה משותפת), בין שני הצדדים, וכי לאחר הכרעה בדבר זכויות כל צד בשטח ההצמדה, תהיה המבקשת זכאית להגיש תביעה לפירוק שיתוף, בזכויות המשותפות, או תביעה כספית לפיה יחוייב צד לרכוש את חלקו של הצד האחר.

עוד מבהירה המבקשת כי אין מדובר על הסגת גבול "רגילה" בעניינה ניתן להפריד בין עילת התביעה של הסגת גבול לבין עילת התביעה של דמי השימוש הראויים לאחר הגשת התביעה, אלא מדובר בעילת תביעה קניינית בדבר הבעלות על שטח ההצמדה שהוא סעד הצהרתי.

בנסיבות אלה טוענת היא כי בשים לב לגדר המחלוקת שבין הצדדים ולאופן הרישום המיוחד של שטחי ההצמדה נשוא המחלוקת, הסעדים הכספיים יתגבשו רק לאחר מתן פסק הדין שיכריע בעניין זכויות הצדדים וכי משכך יש להתיר פיצול הסעדים.

מנגד טוענת המשיבה כי הבקשה להתיר למבקשת פיצול סעדים נסמכת על שתי עילות בלבד: מדובר בתובענה לסעד הצהרתי והתביעה הכספית טרם התגבשה.

בתגובה טוענת המשיבה כי התביעה אשר הוגשה בפניי איננה תובענה לסעד הצהרתי אלא תובענה לקבלת סעדים אופרטיביים (פינוי המשיבה משטח הצמדה ד' ומתן הוראה לאטום המעבר שבינו לבין שטח הצמדה ו') ומשכך כי יש לדחות טענת המבקשת בעניין זה.

בנוסף טוענת היא כי המבקשת לא הוכיחה שבעת הגשת התביעה לא ניתן היה לעתור גם לסעד מהותי או שנתקיימו נסיבות או שמדובר באינטרס לגיטימי של המבקש המצדיקים מתן פיצול סעדים לרבות, על פי הדין.

עוד טוענת המשיבה כי דין הטענה לפיה התביעה הכספית טרם נתגבשה להידחות גם כן. לעניין זה טוענת היא כי בחקירת המצהיר מטעם המבקשת הובהר שנזקיה הנטענים התגבשו עובר להגשת התביעה ולא הייתה כל מניעה לכלול נזקים אלה במסגרתה. עוד הובהר, כי ביום 03/02/09 שלחה המבקשת למשיבה מכתב דרישה במסגרתו סיכמה את נזקיה הכספיים עד שנת 2009 בסך של 2,000 $ לחודש ובסך הכל 168,000 $ (לתקופה של 7 שנים).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ