קוליאן נ' ש"ס

החלטה

ראשית דבר
1. בפניי מונחת בקשה לפטור את המבקשת מאגרה בהליך שבכותרת. 2. התובעת (להלן: "המבקשת") הינה רות קוליאן, תושבת פתח-תקווה המגדירה עצמה אמנית פרלינסארית, ואשר במועדים הרלוונטיים בכתב התביעה נטען כי הנתבעת (להלן: "המשיבה 1") מפלגת ש"ס – התאחדות הספרדית העולמית שומרי תורה, הפרה זכויות יוצרים של המבקשת. מכאן, עניינה של התביעה על סך 2,250,000 ₪. 3. בהחלטתי מיום 3.2.2014 הוריתי, בהתבסס על מסמכים שהונחו בפניי, לפטור את המבקשת מתשלום אגרה כמבוקש. אציין, כי החלטה דומה, בתיק קודם שהתנהל בין הצדדים, ניתנה ביום 23.10.2013 על-ידי כב' הרשם גיא שני בבית המשפט העליון, וזאת על אף שמצא להעיר כי הבקשה מצד המבקשת נעדרה תשתית מלאה ואינה נתמכה בתצהיר כנדרש.
4. בעקבות עתירת היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות פרקליטות מחוז תל-אביב (להלן: "המשיב 2"), כי לא קיבל לידיו את המסמכים הנדרשים לבחינת בקשת הפטור שהגישה המבקשת, הוחלט בבית המשפט המחוזי (כב' השופטת ורדה פלאוט), בהסכמת הצדדים, לבטל את החלטתי הקודמת הנזכרת לעיל, ותחת זאת להסמיך את בית משפט זה ליתן החלטה חדשה ומנומקת תוך התייחסות לטענות הצדדים.
5. הנה כי כן, לאחר שקראתי את טענותיהם של הצדדים, העמקתי במסמכים שהוצגו בפניי ובחנתי את מכלול השיקולים, ניתנת בזאת החלטתי המנומקת. רקע כלליתמצית טענות המבקשת6. בראשית טענותיה, המגובות בתצהיר כנדרש, מדגישה המבקשת כי קיימת עילה בבסיס תביעתה היות שהמשיבה 1 פגעה בזכויותיה הקנייניות שעה שעשתה שימוש נרחב וללא רשות בשיר ייחודי שכתבה ונרשם על שמה באקו"ם, בבחירות ה-19 לכנסת.
7. לטענת המבקשת, היא מתגוררת יחד עם בעלה וארבעת ילדיהם בדירת עמידר, בדיור ציבורי (לבקשה צורף אישור מגורים של חברת עמידר המסומן כנספח ג'). עוד לטענתה, היא מצויה במצב כלכלי קשה כאשר היא נתמכת מקצבה של הביטוח הלאומי (לבקשה צורפו תשלומי הביטוח הלאומי והם מסומנים כנספח ד'). כמו כן, המבקשת טוענת כי המשכורת היחידה ממנה מתקיימים בני המשפחה הינה משכורתו של הבעל, העובד כשליח בחברת תוכנה בתל-אביב.
8. טוענת המבקשת כי לנוכח יתרת החובה שבה מצוי חשבון הבנק שלה, הוחזרו תשלומים רבים בהעדר כיסוי מספיק (לבקשה צורפו דפי ח-ן מששת החודשים האחרונים של שני החשבונות אשר בבעלותה והם מסומנים כנספח א'). מוסיפה המבקשת כי אינה מסוגלת לממן צרכים בסיסיים בחיי היום-יום כדוגמת תשלום לקופת חולים וכיו"ב. כמו כן, המבקשת טוענת כי מפאת מצבה הכלכלי הקשה, אינה יכולה לשלם את תשלומי חשבונות המים, הארנונה, החשמל, הטלפון והאינטרנט (לבקשה צורפו החשבונות הנ"ל והם מסומנים כנספח ה').
9. המבקשת אף מציינת כי הוראות התשלומים למוסד האקדמי שבו היא לומדת לא כובדו על-ידי הבנק בהעדר כיסוי מספיק, והיא נאלצת לפרוע את תשלומי הלימודים רק בהינתן לה מלגות (לבקשה צורפו החזרי החיוב בהוראת קבע של המוסד האקדמי ומסומנים כנספח ו').
10. על מנת להמחיש את מצוקתה הכלכלית, המבקשת מפנה את בית המשפט לעיין בדוח הסוציאלי, אשר ממנו עולות נסיבות חייה הקשות. וכן עולה כי המשפחה נעזרת ברשויות המוסמכות (לבקשה צורף הדוח הסוציאלי ומסומן כנספח ז'. התבקש בזאת כי הדוח לא יועבר למשיבים ויישאר חסוי).
11. לסיום, טוענת המבקשת כי אין זה ראוי לפגוע בזכות הגישה לערכאות, שהוכרה כזכות-על, ולמנוע ממנה את יומה בבית המשפט, רק בשל חיסרון כיס. אשר על כן, היא מבקשת מבית המשפט לפטור אותה מתשלום האגרה בתביעה שבנידון. תמצית טענות המשיבה 112. טוענת המשיבה 1 כי עיקרו של עניין הנתבע בהליך פטוֹר מתשלום אגרה הוא במניעת הגשת תביעות מופרזות. המשיבה 1 טוענת כי לא זו בלבד שהתביעה הינה מופרכת, היא מפנה את תשומת הלב של בית המשפט לכך שסכום התביעה מנופח ביחס למהות התביעה.
13. המשיבה 1 מציינת כי עסקינן בתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים, כביכול, במילות פזמון שכתבה המבקשת, פזמון שנעשה בו שימוש במסגרת תקליטור תעמולה שהפיצה המשיבה 1 לקראת הבחירות ה-19. לגרסת המשיבה 1, גם המבקשת מאשרת כי חתמה על רישיון שימוש במילות הפזמון לטובת המשיבה 1, אלא שהיא (המבקשת) חזרה בה, לטענתה, בשל לחץ פסול שהופעל עליה.
14. לטענת המשיבה 1, יהיו אשר יהיו טענותיה של המבקשת, אין בהן כדי להקים תביעת פיצוי סטטוטורי מצטבר בסך 2,250,000 ₪. המשיבה 1 מעלה כי בהתאם לסעיף 56(ג) לחוק זכות יוצרים, התש"ח-2007, יש לראות בהפרות המתבצעות כמסכת אחת של מעשים, הווה אומר: הפרה אחת.
15. הואיל וכך, טוענת המשיבה 1, גם אם יוכחו כל טענותיה של המבקשת, וייקבע כי אכן בוצעה הפרה של זכויותיה, הפיצוי שבו תחויב המשיבה 1 לא יעלה על סכום של 100,000 ₪, שכן מדובר במסכת עובדתית אחת. לאמור: הדפסת עותקי תקליטור תעמולה שהופצו אך ורק לקראת הבחירות.
16. נוכח כל האמור, המשיבה 1 מבקשת מבית המשפט להביא במניין שיקוליו את עמדתה בעניין הבקשה לפטור מאגרה. דיון ומסקנות17. תקנה 2 לתקנות בית המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "התקנות") עניינה בחיוב תשלום אגרה של כל בעל דין, אשר פתח בהליך מיד עם הגשתו לבית המשפט: "(א) המביא הליך לבית משפט ישלם עם הבאתו לראשונה, את האגרה הקבועה בתוספת, והוא כשאין הוראה אחרת בכל דין.
(ב) ...
(ג) לא ייזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטוּר מתשלום האגרה.
(ד) הליך שלא שולמה בו האגרה, כאמור בתקנת משנה (א), כולה או חלקה, לא יקובל לרישום, אלא אם כן מביא ההליך פטוּר מתשלום אגרה או הוגשה בקשה לפטור מאגרה". 18. ברע"א 4014/10 דיאנה מונדז נ' שבתאי בירן, רו"ח (פורסם בנבו, 2010), עמד בית המשפט העליון על הטעמים המצויים בבסיס החיוב לשלם האגרה עם פתיחת ההליך המשפטי: "זה מכבר עמד בית משפט זה על הטעמים המונחים ביסוד חיוב של הבא בשערי בית המשפט בתשלום האגרה. ראש ובראשונה מגלם תשלום אגרת בית המשפט השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט [ראו: בש"א 4248/08 מקמלאן נ' מקמילן (פורסם בנבו 7.10.2008); ע"א 155/75 פקיד שומה נ' להד, פ"ד כט(2) 505, 506 (1975)]. כמו כן, עם תשלום האגרה מתאפשר למעשה קיומם של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור בעלי דין אחרים [ראו: בג"צ 6490/04 נאדר מוחמד עלי צביח נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פ"ד נט(3) 742 (2005)]. נוסף לכך, תשלום האגרה, במתכונתו הקיימת בישראל, מהווה כמסננת להליכי סרק [ע"א 8743/04 בר-נר נ' רוט (פורסם בנבו 20.12.2004)] ולהגשתן של תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך (ראו: רע"א 2623/02 סיס עיצוב ריהוט ציבורי בע"מ נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נ"ז(1) 717 (2002); ע"א 10537/03 מדינת ישראל (הנהלת בתי המשפט – המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות) נ' יש-גד תעשיות לתשתיות (1993) בע"מ, פ"ד נט(1) 642 (2004); מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ-פירוק נ' עיריית תל-אביב יפו (לא פורסם, 31.7.2006)]".
19. על פי תקנה 14 לתקנות, בעל דין יזכה לפטור מתשלומה של אגרה, אם הראה כי עמד בתנאים הבאים: "(א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.
(ב)...
(ג) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.(ד) ... ".20. הילוכם של דברים כי בית המשפט מוסמך לפטור בעל דין מתשלום אגרה בהתקיים שני התנאים הבאים, במצטבר: א. אין ביכולתו של המבקש לשלם אגרה; ב. ההליך מגלה עילה