קולטקר נ' עיריית אשדוד ואח'

החלטה

מונחת בפניי בקשה לפסילת תיעוד ומתן הוראות שהגישו המבקשות, הן הנתבעות בהליך זה (להלן: "הנתבעות").

ביום 15.4.13 מונה ד"ר גדעון בורשטיין למומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, בד בבד בסעיף 5 להחלטת המינוי נרשם כי הצדדים רשאים למסור למומחה כל חומר רפואי שבידם לרבות חוות דעת.

ביום 6.5.13 שלחה ב"כ המשיב, הוא התובע בהליך זה (להלן: "התובע") מכתב אל המומחה אליו צירפה מסמכי ועדת המל"ל אשר קבעה לתובע אחוזי נכות, כמו כן נתנה ב"כ התובע הסבר על מהות פגיעתו של התובע וביקשה מן המומחה להתייחס בחוות דעתו בנוסף לנכות האורתופדית, גם לנכות הנוירולוגית והפלסטית של התובע.

ב"כ הנתבעות טוען כי אסור היה לב"כ התובע לצרף מסמכים של ועדות המל"ל שכן לטענתו, להבדיל מכל מסמך רפואי אחר, או חוות דעת אחרת שמוגשת בתיק נזיקי, לגביהם יכולות הנתבעות לבקש לחקור את עורך המסמך, הרי שלגבי מסמכי המל"ל, אין אפשרות לחקור את עורכיהם. עוד טוענות הנתבעות כנגד נוסח המכתב המכתיב למומחה נכויות וכן כנגד הבקשה של ב"כ התובע כי המומחה ייתן חוות דעת בתחומים בהם לא מונה מומחה על ידי בית המשפט.

ב"כ התובע טוענת כי אין כל מניעה חוקית לצירוף מסמכי המל"ל בשל העובדה שאין מדובר בתביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה 1975 (להלן: "חוק פלת"ד"), כמו כן לעניין בקשת ההתייחסות לתחומי הנוירולוגיה והפלסטיקה, טוען התובע כי בסמכות המומחה הרפואי לייחס אחוזי נכות בתחומים נוספים ע"פ החומר הרפואי המוגש לידיו, כמו כן מציין התובע את סעיף 3 להחלטת בית המשפט מיום 7.5.13 שקבע כי "המומחה יחווה דעתו בתחום מומחיותו כפי שימצא לנכון".

צירוף מסמכי המל"ל – כאמור ב"כ התובע צירפה את מסמכי ועדת המל"ל כחלק מהחומר הרפואי שהגישה למומחה. אין מדובר בתביעה לפי חוק פלת"ד ועל כן על פני הדברים, אין מגבלה לגבי החומר הרפואי שניתן להציג למומחה מטעם בית המשפט. ייאמר, כי במקרים רבים מסמכים שמוגשים למומחה מטעם בית המשפט, אינם מוגשים לאחר מכן באופן עצמאי לבית המשפט ועל כן ממילא עורכיהם אינם נתונים לחקירה נגדית, למרות זאת למומחה הרפואי מותר לעיין בהם ולהסתמך עליהם. על כן אינני רואה הבדל בין החלטות של הוועדות הרפואיות של המל"ל, לבין כל מסמך רפואי אחר שמוגש למומחה מטעם בית המשפט, על מנת שיביאו בחשבון בבואו לקבוע את חוות דעתו. אשר על כן אני דוחה בקשת הנתבעות בעניין זה.

שונים פני הדברים בכל הנוגע לבקשת ב"כ התובע להתייחסות המומחה לתחום הנוירולוגי ולתחום הפלסטי. התובע לא צירף לתביעתו חוות דעת בתחומים אלה ואף הנתבעות לא עשו כן, על כן, אין מקום לניסיונו של התובע לקבל חוות דעת בתחומים לגביהם לא הורה בית המשפט למנות מומחה מטעמו. הדבר גם חסר טעם, שכן הגשת חוות דעת מומחה, היא בבחינת חריג לכלל האוסר עדות סברה, כשהטעם לחריג הוא מומחיותו של נותן חוות דעת. מומחיות זו "מכשירה" את עדות הסברה של אותו מומחה. על כן, לצורך מתן חוות דעת בתחום האורתופדי, אין ממנים כל רופא, אלא דווקא מי שהוא מומחה בתחום האורתופדי. מה תועיל איפה חוות דעתו של אורתופד בתחום הפלסטי?

ייאמר, כי לעיתים מבקש בית המשפט ממומחה מטעמו, כי יחווה דעתו המקצועית בשאלה אם דרושה חוות דעת נוספת בתחום קרוב כלשהו. הדברים אינם זהים ועל כן לא היה מקום לפנייתו של ב"כ התובע בעניין זה. ייאמר, כי התנסחות בית המשפט בהחלטה מיום 7.5.13, הייתה זהירה וייתכן כי היה מקום לנסח ההחלטה בצורה ברורה יותר, שכן בית המשפט תהה, כיצד ניתן להורות למומחה לחוות דעתו בתחומים בהם אינו מומחה. מכל מקום לא היה מקום לפרשנות הנרחבת שנתנה לה ב"כ התובע.

אשר לנוסח המכתב בכללותו - מקובלת עלי הסתייגותן של הנתבעות בעניין זה, שכן במקום לאפשר לתובע עצמו לספר למומחה את שאירע לו ולאפשר למומחה לשקול את הדברים, מנסה ב"כ התובע להכתיב לתובע עצמו ולמומחה גרסה עובדתית ורפואית ואין לכך מקום.

אשר על כן, אני מורה לב"כ התובע למשוך את מכתבה מן המומחה ולהפנות אליו מכתב חדש, אשר יציין באופן כללי אירוע התאונה ויפרט החומר המצורף לעיונו וישאיר את תיאור התאונה ותוצאותיה לתובע עצמו ויבקש מן המומחה לחוות דעתו בתחום מומחיותו בלבד. ב"כ התובע רשאית לצרף למכתב זה את החומר מן המל"ל.

נוכח העובדה כי הבקשה התקבלה רק בחלקה, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ב סיון תשע"ג, 31 מאי 2013, בהעדר הצדדים.